ביטול בטל: על ההלכה שהופכת אותנו לקצת פחות יהודים

נהוג לומר על הרפורמים שהם ממציאים הלכות ומעוותים את המסורת, בניגוד לדתיים ולחרדים, שממשיכים את שרשרת הדורות באופן מדויק, אבל לפחות בנושא אחד העמדה החרדית כה קיצונית, עד שהלגיטימציה ההלכתית שלה מוטלת בספק: ביטול גיור

נתנאל פישר
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נתנאל פישר
תוכן מקודם

אם יש משהו שגורם לחרדים לצאת מכליהם, אלו הם הרפורמים. הרפורמים, כך נוהגים לומר לנו, פוגעים ביהדות הרבה יותר מיהודים חילונים "רגילים": הם ממציאים הלכות, מעוותים את המסורת ופוגעים פגיעה אנושה בנאמנות היהודית לשמירת המצוות. זאת בניגוד לדתיים, ובוודאי לחרדים, ששומרים על מסורת בית אבא וממשיכים באופן מדויק את שרשרת הדורות היהודיים. האומנם? בלי להיכנס לסבך הוויכוח, ישנו לפחות נושא אחד – ביטולי גיור – שבו העמדה החרדית היא כה חדשנית, עד כדי העלאת ספקות לגבי עצם הלגיטימיות ההלכתית שלה.

צילום של עולים מברה"מ יורדים מהמטוס צילום: משה שי

הפעם הראשונה שבה שמענו על מקרה פומבי של ביטול גיור היתה בראשית שנות ה-70 - פרשת "האח והאחות". בפרשה יוצאת דופן זו שעסקה בהיתר ממזרים, נושא כאוב שנהוג למצוא בו כל פתח להיתר, העז הרב הראשי דאז, הרב שלמה גורן, לקבוע שגיורו של אדם אינו תקף. לטענת הרב גורן, הוא לא ביטל את הגיור משום שהאיש מעולם לא התגייר: לא היתה ברשותו תעודת גיור ולא היה ידוע מי גייר אותו.

למרות זאת, הרבנים החרדים פרסמו קול קורא שבו הביעו את הזעזוע שלהם "מהמעשה הנורא, שקם אחד אשר בשם רב יכונה ויעז [... להפקיע] יהדותו של אדם העומד בחזקת גר והפיכתו לגוי" (המודיע, 24.11.1972). אחד מהחתומים על המחאה, הרב אלישיב, אף כתב שלא ניתן לפסול את גיורו של אדם, אפילו אם אינו שומר מצוות. לדבריו, "בזמננו יש לדון שההתנהגות בדרכי היהדות שעל ידה נקבעה הגירות, לובשת קצת צורה אחרת, ואם ראינוהו מתנהג כדרך שהיהודים... מתנהגים... מחזיקים אותו לגר" (פסק הדין בעניין האח והאחות, עמ' 160).

התגובה החרדית בסיפור "האח והאחות" מוכיחה שלא היתה פרקטיקה מקובלת של ביטולי גיור, אף  שהיה ברור לכולם שרבים מהמתגיירים אינם שומרי מצוות. הרב הראשי אונטרמן סיכם זאת בפשטות: ביטול הגיור הוא "דבר תמוה שלא שמענוהו מעולם" ("הלכות גירות ודרך ביצוען", תורה שבעל פה יג, עמ' יד).  

 יש מקום לחידושים

הפעם הראשונה שבה החלו לבטל גיורים באופן מעשי וגורף היתה בשנות ה-80. בתחילה היו אלו ביטולי גיורים פרטניים, אולם כדרכה של רדיקליות ההולכת ומקצינה, החלו רבנים חרדים לתבוע ביטול המוני של מאות ואלפי גיורים. כך, החרדים דרשו לבטל את כל הגיורים בצה"ל והרב שרמן הורה לבטל את כל גיורי הרבנות שכן לשיטתו הרבנים המגיירים, ובהם רבנים ידועים ומפורסמים כדוגמת הרב דרוקמן, הם רבנים פסולים.

עטיפת ספרו של ד"ר נתנאל פישר

הרב שרמן אף הרחיק לכת וקבע ש"רוב רובם של הגיורים בתקופה המודרנית ובישראל צריכים בדיקה על ידי בית דין מוסמך לפני שהם נכנסים לקהל ישראל. הם לא ודאי יהודים" (לקוח מכאן). הרב שרמן קובע שגורלם של מאות ואלפי יהודים וצאצאיהם עומד למבחן מתמשך עד סוף כל הדורות(!). זוהי כמובן פסיקה חדשנית שאין כדוגמתה בספרות ההלכה.

בעיני רבים, ואני בהם, קידום הגיור הוא אינטרס יהודי ולאומי מן המעלה הראשונה. אחרים, חרדים ולא חרדים כאחד, מתנגדים לכך. אולם האם במסגרת זו מותר להשתמש בכלי נשק כה רדיקלי ש"לא שמענוהו מעולם"? ואולי, מצד שני, אפשר ללמוד מכאן שהיהדות אינה כה שמרנית ויש בה מקום לחידושים מפליגים בהלכה גם במקרים אחרים?

* ד"ר נתנאל פישר חוקר את הגיור בישראל. ספרו האחרון, אתגר הגיור בישראל, התפרסם בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר פישר ישתתף בדיון בבית אבי חי "מתגיירים ובוכים" (20.12.15), שיעסוק בגיור בישראל ובשאלת ביטולי גיור.

לפרטים נוספים על הארוע לחץ כאן >>

מקור: בית אבי חי