קטנטן בעורף האויב: ספרות הילדים היהודית אמריקאית יוצאת מהארון

אם גדלתם בארצות הברית כיהודים, יש סיכוי מצוין שאתם מכירים את "קטנטן", גיבור סיפורי ילדים שחומק בעזרת גודלו ממהמורות ומקרב בעזרת מסריו לעשיית מצוות. קטנטן לגמרי לא לבד בסצנת ספרי הילדים היהודית אמריקאית, המגלמת את המתחים והקשיים של הקהילה שכותבת אותה

תמר רותם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תמר רותם
תוכן מקודם

"בילדותי אהבתי מאוד את הסיפורים של 'קטנטן'", כותבת בחורה בשם מרתה באתר המלצות ספרים אמריקאי שגלשתי בו השבוע, ברובריקה הנמצאת מתחת לספר "הרפתקאותיו של קטנטן". והיא ממשיכה: "סיידי רוז ולרשטיין [המחברת], התפללה בבית הכנסת שלנו כשהייתי ילדה. אף פעם לא פגשתי לפני כן סופרת, והתרגשתי מאוד מן העובדה שמישהו שאני מכירה כתב את אחד הספרים שברשותי". הספר פורסם לראשונה ב-1964, אבל רק ארבעה עשורים מאוחר יותר, מרתה וקוראים רבים אחרים הפכו אותו לאחד השמות המובילים ברשימות רבי המכר.

"הרפתקאותיו של קטנטן"

אם ילדותכם עברה עליכם בארצות הברית ואתם יהודים, סביר להניח שהכרתם את קטנטן, או "ק-טנטן" כפי ששמו מבוטא באנגלית (K'tonton), גיבור סדרת הספרים המיתולוגית פרי עטה ודמיונה של הסופרת היהודית-אמריקאית ולרשטיין. קטנטן, סוג של אצבעוני, הינו ילד בגודל אגודל הלבוש במכנסי התעמלות כחולים ובחולצה אדומה, חובש כיפה זערורית לראשו ורגליו נעולות בסנדלים.  

בסדרת הספרים אפשר לקרוא על הילדון החביב כשהוא מתנדנד על לולב, טס על סביבון סורר ועוד הרפתקאות, המשלבות לא פעם תכנים יהודיים. סדרת הספרים – ביניהם בין השאר "קטנטן בישראל", בו מסופר על עלילותיו בקיבוץ, ו"קטנטן על האי בלב ים" הנושא בחובו מסר סביבתי – יצאה לאור החל בשנות ה-30 ודומה שלא נס ליחה. חלק מהספרים שאזלו מהדפוס יצאו לאור שוב ושוב בשנים שאחר כך.

לספרים יש נינוח קלאסי – בארה"ב הם ממותגים כיום כ"ספרי וינטאג'" – בזכות סגנון האיור הנאיבי והשימוש בשני צבעים בלבד, אדום ושחור, כפי שהיה בראשית תעשיית ספרי הילדים. התוכן היהודי גלוי והמטרה מוצהרת הינה לקרב את הילדים היהודים בני 3 עד 7 למסורת ולהעניק להם מנת יידישקייט מתובלת בהומור על רקע הרפתקאות מזרות אימה לא פעם. כך למשל, באחד הסיפורים, קטנטן מחליק על סכין מטבח חדה המשמשת לחיתוך הדגים לשבת. לא פחות.

מתוך אחד מספרי הרפתקאותיו של קטנטן

מי היתה סיידי ולרשטיין

ולרשטין היתה יהודייה ציונית שנישאה לרב וחיה בברוקלין. ברבות השנים התגלתה כסופרת ספרי ילדים מוכשרת ופורייה, שכמעט כל יצירתה קיימה זיקה עם היהדות. יתר על כן, סיפורי קטנטן גם הושפעו ממסורת ספרותית ענפה: הסדרה מרפררת לאגדת העם של האחים גרים "אצבעוני"; לאצבעונית של הנס כריסטיאן אנדרסן; ולגלגול היידישאי של אגדות אלה – הסיפור "בועבעלע" (שעועית) על ילד בגודל שעועית. למעשה, התבנית הנרטיבית על אודות קטנטן הניצל שוב ושוב מהסתבכות בזכות היותו ילדון בגודל אצבע שאולה מאגדות אלה.

פרופ' יעל דר מהתוכנית לתואר שני בלימודי תרבות הילד באוניברסיטת תל אביב, אומרת שהתעתיק האנגלי ktonton מרמז על המקור היידישאי. דר גם מוצאת זיקה בין סיפורי קטנטן לבין השיר "אצבעוני" לביאליק, שהשורה המפורסמת בו היא: "נערי זעירי מה שמך/ מי אביך, מי אמך?/ אין לי מולדת לי ושם/ אין לי אב ואין לי אם ומאין תבוא נער בא אני משוט ביער" – שיר שאף הוא הושפע בתורו מאגדות העם. "אפשר לומר שבשני המקרים ברקע של היצירה מצוי ניסיונה של ספרות הגולה להתערות בתרבות הכללית תוך שימוש בפלטפורמה של ספרות מינימלית לפעוטות", מטעימה דר. "בפעוטות רואים פוטנציאל חינוכי אדיר, כי הם מעין ספוג. אין עדיין מה למחוק".

יצוין כי אלה הם מהלכים הפוכים כמעט לחלוטין מבחינת הייעוד שלהם: "במקרה של ביאליק, המטרה היא להחיות את השפה העברית ולהפוך אותה משפה של תפילה לשפה טבעית וחיה – חילון, למעשה", אומרת דר, "ואילו במקרה של קטנטן, יש כאן מהלך הפוך של התערות בחברה האמריקאית הכללית, תוך כדי הכנסת סממני הדת לשפה האנגלית. ולרשטין נולדה באמריקה והיא דור שני להגירה. היא דואגת שלדור השלישי תהיה חדווה סביב החגים".

ולרשטין כתבה בתקופה של תמורה בתפיסת העצמי של יהדות ארה"ב. "אחרי מלחמת העולם השנייה", אומרת ד"ר דר, הבשילה ההבנה שארה"ב היא מרכז תרבותי ויש כאן אחריות יותר כבדה לשמר את היהדות, כאשר הפחד מפני שכחה והתבוללות היה גדול. משכך, בין שתי מלחמות העולם, התרבות היהודית – לרבות ספרות ושירת ילדים – שגשגה. בארה"ב לא היה אז היעד של שלילת הגולה כפי שהיה בארץ ישראל".

קטנטן באפרת 

שרי גרינספן. להיט באפרת

מפתיע ככל שזה אולי יישמע, עלילות קטנטן מעולם לא תורגמו לעברית. בספרייה של היישוב אפרת, מקריאה עד היום שרי גריספן באנגלית את ספרי קטנטן שקראה בילדותה. לפני כל הקראה – הנערכת בדרך כלל ערב חג – היא מקדימה ומספרת לילדים שפעם לא היו איורים רבים בסיפורי ילדים. גרינספן היא גם עורכת בהוצאת ספרי הילדים  Fleshlight press באנגלית. "הם מרותקים לסדרת קטנטן", היא אומרת. "זה ברור למה ילדים אוהבים את זה, למרות סגנון הכתיבה המעט מיושן: אלה הם ספרי הרפתקאות פנטסטיים. יש כאן ילד בגודל של אגודל שנכנס לצרות בגלל גודלו הקטן. אין ספר שבו הוא לא נעלם". 

קטנטן הוא לא הגיבור הדמיוני היחיד שמוביל סדרת ספרים יהודים. אצל גרינספן בספרייה אפשר למצוא סיפורים על משפחה של עכברים שחוגגת חגים ועל משפחה ליליפוטית שלמה בסגנון סדרת הלקחנים (הוצאת מרגנית) שגרה בבית כנסת. בני המשפחה נוסעים לבקר חברים וקרובים מבתי כנסת אחרים ומעדות אחרות וכך מתוודעים לעולם הקהילות היהודיות המגוונות.

מעולם לא היה שוק הספרים לילדים יהודים בתפוצות כה תוסס. לדברי גרינשפן, משפחות רבות השולחות את ילדיהן ל"סאנדיי סקול" נוצרי או לבית ספר ציבורי מרגישות שהספרים הללו מחזקים ומקרבים את הילד לחגים ולתכנים יהודיים. "כל משפחה צריכה לבחור את הספרים בהתאם לרמת הדתיות שלה", אומרת גרינספן.

ספרות ילדים ליברלית

הרב שאול פרבר מנכ"ל מכון עית"ים, אף הוא זוכר לטובה את קטנטן. לדבריו, שוק הספרים היהודיים נשלט כיום על ידי מגמות חרדיות. כך למשל הוצאת הספרים הדומיננטית Artscroll  שמוציאה בעיקר ספרי קודש, כבשה לדבריו את התרבות האורתודוכסית כולה בשנים האחרונות. "יש דיסוננס מאוד מעניין: בגלל ההפצה החזקה של הוצאה זו והעיצוב היפה של הספרים, הם כבשו אפילו את העולם הלא אורתודוכסי".  

יוצאת דופן במגמה זו היא ספריית פיז'מה, או PJ Library , שפונה לקצה הליברלי של היהדות האמריקאית. "כאומנת של משפחה יהודית אמריקאית, קריאת ספרים לילדים לפני השינה גילתה לי יהדות שלא הכרתי", מספרת איילה אודנהיימר, סטודנטית אמריקאית באוניברסיטה העברית. בכל  חודש קיבלה המשפחה שבה עבדה אודנהיימר מספר ספרי ילדים בחינם – מתנת הוצאת פיז'מה שנתמכה על ידי קרן הרולד גרינספון ושמה לה למטרה לחשוף ילדים לתכנים יהודיים פלורליסטיים וליברליים. ספרי ההוצאה מצטיינים באיורים ובצבעוניות שלהם, והם מיועדים לילדים בגילאי 6 חודשים עד 8 שנים.

אחד הספרים בסדרה The Mitzvah Magician (קוסם המצוות), מאת לינדה מרשאל, מספר על הילד השובב גבריאל המתחפש לקוסם ועושה בלגן בבית. אמו מסבירה לו שקוסמים טובים עושים מצוות ועוזרים גם לסדר ולנקות. גבריאל ממציא מילות קסם יהודיות והבלגן נעלם כלא היה. בעבודה שכתבה במסגרת לימודיה בתוכנית המצטיינים "אמירים" במדעי הרוח, התייחסה אודנהיימר לספרים הללו, המביאים לידי ביטוי, לטענתה, מנעד רחב של צורות חיים, כמו למשל המשפחה להט"בית בספר "The Purim Superhero" ("גיבור העל של פורים") או משפחה מעורבת שבה האב לא יהודי בספר What a Way to Start a New Year  ("איזו דרך להתחיל שנה חדשה").

מתוך "קוסם המצוות". מגלם את המתחים האופייניים ליהדות אמריקה

אודנהיימר טוענת שהספרים מקדמים ערכים ליברליים ובו בזמן גם מתמודדים עם המתחים השונים שיהדות ארה"ב מתמודדת עמם. "מעבר למסורת והחגים, הספרים מלמדים ערכים אוניברסליים בהקשר יהודי", היא כותבת. "כך תשובה היא forgiveness (סליחה) ומצווה היא good deed (מעשה טוב).

זאת ועוד. "הספרים המלווים באיורים מעלים בקורא הצעיר את התחושה שהוא שייך לקהילה רחבה ומחבקת, שאיתה הוא חולק מסורות אינטימיות... משהו בספרי הילדים האמריקאים מרענן את היהדות הישראלית הנוקשה שאני מכירה. ההגדרות המוחלטות של דתי וחילוני הדורשות ממך להחליט מי אתה ומה אתה לא, אינן קיימות פה. יהדות ארה"ב כפי שאני נחשפתי אליה בוחרת להתייחס למידת המעורבות הדתית כספקטרום ובכך מאפשרת לרבים יותר לקחת בה חלק וליצור יהדות כתרבות".

חלק מתעשיית הספרים המיועדים לילדים יהודים, משלב גם זיקה ציונית ומתייחס לישראל. כך למשל הוצאת Kar Ben פרסמה ספר לפעוטות (בסוגת "פיקצ'ר בוק", ספר תמונות) שמלמד לספור ונקרא 3 Falafels in my Pita. אם לתינוקת עמה שוחחתי, שקיבלה באחרונה את הספר במתנה מדודתה האמריקאית, אמרה שהאיורים נחמדים, אבל התרעמה על האופן שבו מוצגת ישראל. היא טענה שהוא אנכרוניסטי: ישראל מוצגת כאילו יש בה עדיין גמלים, הערבים כאילו הם עדיין בדואים במדבר ותל אביב היא עיר היחידה. האב האמריקאי שעלה לארץ לפני כ-20 שנה לא ראה לעומת זאת כל פסול בעניין. ואולי דברים שרואים משם לא רואים מכאן וההפך.

מקור: בית אבי חי