רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להנגיש את האקדמיה לכולם: בית אבי חי בפרויקט חדש ומרתק במיוחד

לכתבה
דניאל פוקס, דוקטורנט במעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן משה חורי, פילטר הפקות סרטים

מבחירת הנושאים ועד משלב השפה הגבוה מדי - עולם האקדמיה תמיד נתפס בעיני הרוב כיבש ולא ידידותי. פרויקט חדש של בית אבי חי מבקש לנפץ את הסטיגמה אחת ולתמיד

מה משותף בין פמיניזם, חברה חסידית, עבדות וחרצני ענבים? כל אלה נושאים של ההרצאות הקצרות שיוצגו במסגרת "תזה", הפרויקט החדש של "בית אבי חי", מרכז רב-תחומי ירושלמי, העוסק בתרבות, מחשבה ויצירה בחברה יהודית וישראלית. מדי חודש מתקיימים כאן עשרות אירועים – מופעים מוזיקליים, הצגות ילדים ומבוגרים, הקרנות סרטים, תערוכות והרצאות. פרויקט "תזה", שיתקיים בפעם הראשונה ב-31 בינואר בבית אבי חי, יכלול את הרצאותיהם הקצרות של שישה חוקרים צעירים מובילים בתחומי מדעי היהדות ולימודי ישראל.

בית אבי חי – חוויה של תרבות יהודית ישראלית-מקורית

"תזה" הוא רק אחד מהפרויקטים המסקרנים של בית אבי חי. שישה דוברים, כולם מתחום האקדמיה, דוקטורנטים ובעלי תארים מתקדמים בתחומים שונים יעלו על הבמה לפני הקהל ויציגו את המחקר שלהם. עד כאן נשמע אקדמי בעליל, אבל חשוב לציין כי אורך של כל הרצאה היא תשע דקות בלבד והדרישה המחייבת מכל דובר להציג את המחקר שלה או שלו בשפה פשוטה ככל הניתן –הופכת את העניין לאתגר עבור כל המשתתפים, גם אלו שמנוסים בהצגת מחקריהם.

תזה

"המחקר שלי מתעסק בשינויי אקלים, סכסוך תרבותי וחילופי משטר. לכאורה נשמע שמדובר במבזק חדשות, אבל כל אלה כבר קרו כאן ממש, לפני 1500 שנה", מסביר דניאל פוקס, דוקטורנט במעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן תחת ההנחיה המשותפת של פרופ' אהוד ויס, מנהל המעבדה, ופרופ' גיא בר-עוז מאונ' חיפה, מנהל פרויקט הנגב הביזנטי. "במסגרת עבודת הדוקטורט שלי, אני חוקר באופן שיטתי ובאמצעות זרעים ארכיאולוגיים מאשפות, את המעבר בין התקופה הביזאנטית לתקופה האסלאמית בארץ ישראל שהוא מקרה מיוחד לקיימות, התמודדות והתמוטטות של החברות הקדומות. למשל, מצאתי שענף היין בנגב הגיע לשיאו במאה השישית לספירה, ואז התפרצה מגפת הדבר באגן הים התיכון וקרתה התקררות גלובלית". 

רגע, בוא נעצור. יין? ענבים בנגב? לפני 1500 שנה?

"ועוד איזה יין! מקורות היסטוריים מראים שביין מעזה סחרו ברחבי אגן הים התיכון, זה אומר שהוא היה מוצלח מאד. בחלק מהזרעים שמצאנו באתרי חפירה בנגב השתמר DNA, מה שמאפשר לנו לזהות זנים עתיקים של הנגב, ואולי לתרום לחקלאות מודרנית בת קיימא. אבל, לפי דעתי לא נהיה יותר מוצלחים מהביזנטיים אם רק נשחזר את ההצלחות שלהם. אנחנו חייבים ללמוד גם מהכישלונות שלהם. היום, הנגב שוב פורח ושוב מייצרים בה יין איכותי. השאלה הגדולה היא האם נצליח להתמודד טוב יותר מהביזנטים עם האתגרים של שינוי אקלים וסביבה?".

הסיפור האישי של פוקס עצמו מרתק לא פחות ממחקר הדוקטורט שלו. הוא עלה מארה"ב לפני 12 שנה כדי להקים קיבוץ בנגב, עבד בחקלאות, עשה מכינה קדם-צבאית, שירת בצבא, התחתן, למד בבית מדרש, יצא לטיול בשביל ישראל ורק אז החל עם לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, במסגרתם מצא את עצמו חוקר את החיים של התושבים הקדומים באזור. כיום מתגורר פוקס בנגב המערבי יחד עם רעייתו ושלושת ילדיו, חוקר את החקלאות הקדומה והמסורתית של ארץ ישראל וחולם על חקלאות בעתיד בר-קיימא.

דניאל פוקס, דוקטורנט במעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-איל
משה חורי, פילטר הפקות סרטים

וונדר וומן מי ימצא? 

"הדוקטורט שלי חוקר את פועלה של פרופ' אליס שלוי, כלת פרת ישראל, אחת המובילות של הפמיניזם הדתי והכללי", מספרת ד"ר מוריה רן בן-חי, חוקרת מעמד האישה בעת החדשה, חינוך בנות ומנהיגות נשים. "אני מתרכזת בשני המפעלים הגדולים שלה, ניהול תיכון "פלך" והקמת שדולת הנשים בישראל, בהרצאה שלי אני קצת מכווצת את זה, אז אני מדברת בעיקר על ההישגים שלה, מה עורר אותה לפעולה ואיזה תכונות הובילו אותה. אני רואה בזה מתכון למנהיגות. חוץ מזה, אני כמובן מתייחסת למחיר שהיא שילמה, שלוי עצמה דיברה על זה לא מעט בספרה האוטוביוגרפי. היא תיארה את חייה ואת עשייתה הציבורית ובין לבין הקדישה לא מעט לחשבון נפש. המסקנה שלי – אנחנו צריכים להיות אנשי משפחה טובים יותר, גם אם אנחנו מנהיגים. אנחנו חושבים שהמשפחה תהיה שם תמיד בשבילנו אבל גם אנחנו צריכים להיות שם בשביל המשפחה".

את בעצמך אמא לשלושה, איך הרגשת כשכתבת דווקא על הנושא הזה?

ד"ר מוריה רן בן-חי, חוקרת מעמד האישה בעת החדשה, חינוך בנות ומנהיגות נשים
Nati Noot Cohen

לכתוב את הפרק על היותה אשת משפחה היה לי הכי קשה. הרי כל דבר שאני עושה יש לו מחיר. אז אולי לא לעשות קריירה? מצד שני, אני לא יחידה שעושה את זה והשאלה היא עד כמה רחוק אני מוכנה ללכת. ד"ר מוריה רן בן-חי

"לכתוב את הפרק על היותה אשת משפחה היה לי הכי קשה. הרי כל דבר שאני עושה יש לו מחיר. אז אולי לא לעשות קריירה? מצד שני, אני לא יחידה שעושה את זה והשאלה היא עד כמה רחוק אני מוכנה ללכת. בנוסף לעבודתי באקדמיה, אני מלמדת בתיכון "פלך", אני לומדת תלמוד ומלמדת תלמוד, מתרגלת יוגה ויש לי חיים מאד עמוסים. תמיד יש ויתורים לכאן ולכן וצריך להשתדל לאזן כמה שאפשר".

להפוך את האקדמיה לנגישה יותר

"המטרה של פרויקט 'תזה' היא ליצור גשרים בין העולם היום-יומי לעולם האקדמיה, שממשיכה להתבצר בתוך התפיסה שלה", מספר יאיר יעקב, ראש תחום עיון בבית אבי חי ומנהל התוכן של הפרויקט. "בזמן שהשיח האקדמי ממשיך להיות מדעי, הציבור הרחב כבר מזמן צורך את הידע שלו בדרך רגישה וחווייתית יותר ולכן יותר ויותר קשה לתווך לנו ידע מדעי. שמנו לזה לב בבית אבי חי בגלל המחסור במרצים שיכולים לדבר באופן פופולרי ונגיש על נושאים הקשורים למסורת יהודית ותרבות ישראלית".

בדרך כלל, חוקרים המעוניינים לבנות קריירה אקדמית מתומרצים על ידי שיקולים פנים-אקדמיים בלבד של דירוג אקדמי ממספר פרסומים ומאמרים, כתבי עת, השתתפות בכנסים ועוד. כדי לטפל בסוגיה, נוצר שיתוף פעולה בין בית אבי חי לאיגוד העולמי למדעי היהדות והמרכז ללימודי ישראל במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון. השאלה שעמדה בפני חוקרים אקדמיים בתחילת דרכם – האם למחקר שלהם יש חשיבות ומשמעות לא רק להם עצמם ולעולם האקדמיה אלא גם לחברה שהם חיים בתוכה. בהרצאה שלהם הם מתבקשים להסביר מה תורם המחקר שלהם לחברה.

"כשהכרזנו על 'קול קורא', קיבלנו מאות פניות. מתוך כולן בחרנו שישה דוברים ודוברות בלבד", ממשיך יעקב לתאר את העבודה על 'תזה'. "חברי הוועדה המיוחדת שכללה את פרופ' אביגדור שנאן כנציג של בית אבי חי, פרופ' יוסי חיות מטעם האיגוד למדעי היהדות וד"ר בן הרצוג מטעם מכון בן גוריון יחד עם איתי ועם נעה אביב, מפיקת הפרויקט. לצד פרס כספי, מתנת השותפים האקדמיים, הזוכים מקבלים ליווי מקצועי הכולל סדנה ומפגשים פרטניים אצל ענבר אמרי, מומחית לדיבור בפני קהל וסטוריטלינג".

לטענת יעקב, החוקרים את הצעת המחקר שלהם במסגרת הקול הקורא נמדדו ונבחרו לפני קריטריונים נוקשים. "לפני הכל, בחנו את האיכות והרמה האקדמית שלהם. מעבר לכך, בחנו את היכולת שלהם לדבר בפני קהל רחב באופן מזמין, נגיש ומסקרן וכמובן נבדקה חשיבות המחקר עבור הקהל הרחב ומידת תרומתו".

כשאישה קוראת ספר המיועד לגברים

ד"ר נגה בראור-בינג, מרצה באוניברסיטה העברית ובמכון כרם
שלומי מזרחי

דרך המחקר גיליתי נשים שהן אושיות מרכזיות בחברה החרדית. במפגשים איתן קיבלתי הרבה יותר חשיפה לעולם החרדי. המחקר שילב קריאת טקסט חסידי ואיך נשים חרדיות חיות אותו. ד"ר נגה בראור-בינג

"את הדוקטורט שלי כתבתי על חסידות סלונים בירושלים ועל הספר 'נתיבות שלום'", מגלה ד"ר נגה בראור-בינג, מרצה באוניברסיטה העברית ובמכון כרם, מנהלת שלוחה להכשרת מורים בתוכנית בארי מכון הרטמן, חברת סגל בתוכנית החרדיות במכון מנדל. "ספר זה נחשב לאחד הטקסטים החסידיים הפופולריים ביותר כיום, הוא נכתב על ידי האדמו"ר מסלונים שראה את עצמו כמחנך דור שלם, אבל הוא לא לקח בחשבון את הקוראות של הספר. דרך המחקר גיליתי נשים שהן אושיות מרכזיות בחברה החרדית. במפגשים איתן קיבלתי הרבה יותר חשיפה לעולם החרדי. המחקר שילב קריאת טקסט חסידי ואיך נשים חרדיות חיות אותו. הצלחתי להציץ אל עולמן הפנימי ולראות אין הן תובעות בעלות על הטקסט שלא מיועד עבורן ובעקבות זאת מייצרות פרשנות ייחודית לספר מכונן של הקהילה שבתוכה הן חיות. מדובר בעולם שלם שמעלה תובנות מרתקות על נשיות, אימהות, מיניות ועוד".

איך הגעת לעסוק בנושא?

"משני צדי המשפחה שלי אני באה מרקע חרדי-חסידי, חסידות תולדות אהרון מצד אמא וחסידות בויאן מצד אבא", מגלה בראור-בינג. "בן דודי הוא האדמו"ר הנוכחי מבויאן. גדלתי בחברה ציונית-דתית, אבל תמיד נמשכתי לחברה חרדית. אחרי השירות הצבאי הלכתי ללמוד במדרשה חסידית בצפת והמשכתי לעסוק בנושא גם באקדמיה".

בנוסף לנושאים שהוצגו עד כה, תוכלו לשמוע את אברהם יוסקביץ, דוקטורנט בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה מספר על יהודים "משומדים", גלות בבל וסולידריות קהילתית, את נעה ולדן, דוקטורנטית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים שבודקת את תפקיד הבכי בעולם הגברי והקשוח של חז"ל ואת יעל אקסחידו, דוקטורנטית במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן שתציג את הדוקטורט שלה הבוחן את נושא העבדות בעת העתיקה.

תזה – רעיונות נבחרים מעולם האקדמיה בבית אבי חי

מתי? ב-31 בינואר, כ"ה בשבט, בשעה 20:30

כמה? 20 שקלים בלבד

לפרטים נוספים אודות אירוע "תזה" ולרכישת כרטיסים – לחצו כאן