"אחר החיתום": מופע האוזניות המיוחד של אלדד ציטרין וישי ריבו

אלדד ציטרין עומד מוקף בכלי הקשה, פסנתר, אקורדיון, מנדולינה ועוד כלי נגינה אקזוטיים - אלקטרונים ואקוסטיים, מלהטט ביניהם, שר ומקליט את עצמו תוך כדי. הכל מחובר בזמן אמת למחשב, עליו הוא מקליט את המוזיקה, בלייב, על הבמה, בפורמט שנקרא לייב לופינג. הוא לא מפסיק לזוז בין הכלים תוך כדי המופע, ומהפנט בריכוז האדיר שהוא נמצא בו. אי אפשר להפסיק להסתכל עליו, על אותו מופע אמיתי של איש אחד, והקול העמוק והמעט מתכתי שלו שובה את הקהל, וגורם לו להיכנס אל תוך השיר. בחול המועד סוכות, הוא חיבר את האנרגיה הזו לזו של ישי ריבו, עת אז עלו במופע אוזניות משותף ומיוחד, במסגרת אירועי "אסיף לילה" של בית אבי חי.

אסיף לילה – למידע נוסף 

"הגעתי ללייב לופינג לפני שלוש שנים, בערך, לגמרי במקרה", הוא אומר. "הוצאתי את האלבום הראשון שלי, אחרי שני אלבומים שגנזתי, והייתי בנקודה בחיים ששאלתי את עצמי, 'רגע, לאן הולכים מכאן?'. באותה התקופה הגיע אלי חבר, שהראה לי ביוטיוב את האומן ההולנדי Binkbeats, שניגן על המון כלים שהקיפו אותו והקליט בזמן אמת. ואני זוכר שזה נראה לי איכותי, מגניב ומקורי, אבל לא הבנתי למה אנחנו רואים את זה, או איך זה קשור אלי. ואז הוא אמר לי – 'זה אתה!', ובאותו הרגע - האסימון נחת".

משם, ציטרין מצא את עצמו במשך חודשים מתנסה בפורמט החדש. "במשך כמה חודשים טובים מצאתי את עצמי חופר בדבר הזה. קניתי המון כלי נגינה, וניסיתי לחבר את המוזיקה בכל מיני צורות. התנסיתי בלי סוף, עד שמצאתי את הדרך הדיגיטלית – מוזיקלית לחבר בין הכלים ולייצר משהו חדש שמתאים לי".

בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>  

זה דורש שליטה אדירה בהמון כלים.

"במשך שנים למדתי פסנתר, ואז עזבתי ועברתי לנגן על סקסופון ועשיתי ג'אז. ועזבתי את הג'אז והתחלתי ללוות אומנים. כל הזמן דילגתי, אבל כאן, בדרך הזו, הצלחתי למצוא שפה פתוחה לחלוטין שמאפשרת לי לעשות את מה שאני רוצה, בדרך שאני רוצה, ולהגשים את כל מה שאני אוהב לעשות בבת אחת".

והניסוי הצליח. השיר הראשון שהוציא, "האם שמעת", הפך בין לילה להצלחה אדירה וגרר אלפי שיתופים ועשרות אלפי צפיות. "קרה דבר מאוד לא טריוויאלי, והוא שהווידאו הראשון הפך ויראלי ברמות שלא דמיינתי או חלמתי שיכולות לקרות. תוך כמה ימים הוידאו קיבל אלפי שיתופים והפייסבוק בער. ושם בעצם זו הייתה הפעם הראשונה בה חשפתי את מה שאני עושה וגם עמדתי במרכז הבמה - והתגובות היו מדהימות. מאז אני משתדל לקחת את החשיפה הזו קדימה, להמשיך לעבוד על החומרים שלי, וגם להמשיך ולשתף פעולה עם אומנים אחרים".

"לשמחתי אני מוזיקאי ורסטילי"

במשך שנים ציטרין היה, ועודנו, בלב העשייה המוזיקלית בארץ. הוא משתף פעולה עם אומנים כמו אביתר בנאי, אמיר דדון ועידן רייכל, וכבר 13 שנים מלווה את ריטה בהופעות ומנהל אותן מוזיקלית. "יש לי אולפן הקלטות בדרום תל אביב, וכשלריטה יש הופעות בערבים אני מלווה אותה. אני מפיק מוזיקלית אומנים, ולפעמים מלווה אותם בפסנתר. ובכלל, לשמחתי אני מוזיקאי ורסטילי, ואני עושה כל דבר שמדבר אלי מוזיקלית".

איך הגעת להפיק?

"מאז שאני זוכר את עצמי, גם בתור נער מתבגר שלמד בבתי ספר למוזיקה, אהבתי לקחת את המושכות לידיים, לא משנה באיזו סיטואציה היינו. תמיד רציתי להיות זה שמנהל את העניינים ושעושה את העיבודים. זה לא שניגנתי ואז אמרתי 'זה יכול להיות מגניב להפיק' - תמיד הפקתי. בחיל האוויר הפכתי למנהל המוזיקלי של להקת הזמרים, ובגיל 18, החלטתי שאני מרים ביג בנד של נגנים, ניגשתי לפסטיבל הג'אז והתקבלנו – והפקתי את האירוע. זה מה שהדליק אותי, ודווקא החשיפה, ולשים את עצמי מקדימה - קרתה לי יחסית מאוחר".

לפני שנתיים ציטרין הוציא עם אמיר דדון את השיר "לבחור נכון", שהפך לנקודת ציון נוספת בקריירה המוזיקלית ארוכת השנים. "את 'לבחור נכון' החזקתי במגירה במשך שנים. הייתה לי תחושת בטן חזקה שזה לא שיר שאני צריך לשיר, וחיכיתי לאדם הנכון. באחד הימים אמיר התקשר, ואמרתי לו שיש לי שיר שאני חושב שיכול להתאים לו. כבר אחרי כמה שעות הוא שלח לי אותו בחזרה עם שינויים, ואז גלעד שמואלי, המפיק המוזיקלי, נכנס לתמונה והכניס עוד רעיון, ויצא שבסוף כתבנו אותו ביחד. השיר הזה הוא מתנה, כיף שהוא קיים ומצליח, וכיף שאמיר, שהוא בעיניי אחד הזמרים הכי גדולים, אם לא הזמר הכי גדול שפועל היום בארץ, הוא הקול של השיר הזה".

"המפגש הזה, ביני ובין ישי, הוא הרבה מעבר למוזיקה"

בחג סוכות האחרון, כחלק מאירועי "אסיף הלילה" שהתקיימו בבית אבי חי, אלדד ציטרין חבר אל ישי ריבו, אחד מהזמרים והיוצרים המובילים בישראל, ויחד הם העלו את המופע "אחר החיתום", מופע אוזניות מיוחד תחת כיפת השמיים. במסגרת אירועי "אסיף לילה" התקיימו גם הקפות ביער: טקס להורדת גשמים בהשתתפות הקהל, סדנה מדיטטיבית מוזיקלית, סדנת פרידה מתשע"ט, קריאה פסיכואנליטית בכוונות האר"י והתנסות בכתיבה וביצוע דרמטי של פיוטי גשם.

"אני וישי מכירים כבר מעל לעשור, עוד מלפני שהאלבומים הראשונים שלו יצאו. במשך השנים שיתפנו פעולה והיה בינינו חיבור מעולה ברמה האישית, שהיה כל כך טבעי ואמיתי. לפני קצת יותר משנה רציתי להביא משהו מעניין לפסטיבל הפסנתר, והצעתי לישי שנעלה מופע משותף. מאז עברה שנה, עשינו עוד שני סבבי הופעות ביחד, והחורף אנחנו יוצאים לסיבוב נוסף שהתחיל בבית אבי חי וממשיך בזאפה. במופע שנינו על הבמה, אני עם החללית המוזיקלית שלי וישי עם הגיטרה ועם קולו המרטיט, ואנחנו נעים בין החומרים שלו, לחומרים שלי, וגם נותנים טעימה מהתחלה של חומרים משותפים של שנינו".

המופע שהתקיים במסגרת "אסיף לילה", בניגוד לשאר המופעים המשותפים, היה מופע אוזניות. "יש אינטימיות שנוצרת במופעים האלו. מצד אחד, כל אחד שומע את המוזיקה בינו ובינו, ומצד שני – כולם שומעים את אותו הדבר. יש משהו בהופעות גדולות, בהן כל אזור באולם חווה משהו שונה. כאן, כולם חווים את אותה החוויה ושומעים את אותה המוזיקה, ובנוסף, האוזניות מאפשרות תשומת לב גדולה הרבה יותר לפרטים. וכל זה בלי לוותר על החוויה המשותפת, כשכולם יושבים עם האוזניות, שומעים את אותו הדבר, צופים באותה ההופעה – והכל קורה בלייב. בהופעות הרגילות שלי, אני מתעקש על זה שהקהל יקיף אותי ויהיה מאוד קרוב אלי, ומי שאמיץ ומרגיש בנוח נמצא ממש מטר, או מטר וחצי מהעמדה. בפועל זה מרגיש ממש כמו להיות איתי בתוך העמדה, וזו חוויה מטורפת, ושונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילים".

במופעם המשותף ביצעו השניים את הלהיטים הגדולים של ריבו ושל ציטרין, וביניהם "תוכו רצוף אהבה", "לשוב הביתה", ו"לבחור נכון". "המפגש הזה, ביני ובין ישי, הוא הרבה מעבר למוזיקה, ואני חושב שזה מורגש בהופעה. מדובר בשני אנשים, חילוני ודתי, ובין מוזיקאי מסוג אחד לאחר. ועדיין, החיבור המוזיקלי בינינו כל כך אמיתי, נכון ופשוט, והוא מוכיח שבניגוד לכל מיני סיטואציות אחרות, בהן אנשים מהסוג שלנו אולי לא היו יכולים להתחבר - המוזיקה מחברת בין הנשמות שלנו, וזה מרגיש ככה על הבמה".

בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>