רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין קודש לחול: בבית אבי חי פותחים שולחן שבת מטאפורי עם יהודה עמיחי

לכתבה
אביב בכראיל כהן

יהודה עמיחי הוא אחד מהאייקונים הירושלמיים הגדולים, ונחשב בעיניי רבים למשורר העברי החשוב ביותר במאה ה-20. שיריו מצליחים להכיל את המורכבות האדירה שבחברה הישראלית בדרך פשוטה ויומיומית. בבית אבי חי ארגנו ערב מיוחד של התבוננות על השבת בהשראתו של היוצר

שירים שכתבו אחרים

"יש ברעיון האורחות משהו מקסים", אומר הרב דני סגל, שב-21 לחודש הנחה את הערב "אורח לשבת" בבית אבי חי, בהשראתו של יהודה עמיחי. "מספרים שהחפץ חיים, שהוא דמות רבנית מפורסמת מאוד בירושלים, שהיה עני מרוד ורב גדול, גר בחצי חדר מתחת לגרם מדרגות. פעם הגיע לבקר אותו אורח. האורח נכנס, הסתכל על החדר, ושאל – 'זה כל מה שיש לך בעולם?'. חפץ חיים הסתכל על האורח, על הבגדים שלבש, על המעיל שלו, ושאל – 'וזה כל מה שיש לך?'. האורח ענה, 'אני רק אורח', וחפץ חיים השיב – 'גם אני'."

זה מקסים.
"אני חושב שזהו הרעיון של האורחות, להתבונן בעולם קצת אחרת, מזווית שונה. וליהודה עמיחי הייתה יכולת מופלאה לעשות את זה. אני חושב שהוא הצליח להביט על העולם, ועזר לנו להביט על העולם, ממקום אחר. לתת לנו נקודת מבט אחרת. יש לו שיר, לדוגמא, שעוסק בקבוצת תיירים שהסתובבה בירושלים. מדריך הקבוצה מצביע על קשת מהתקופה הרומית, ומשתמש בדמותו של יהודה עמיחי כנקודת ציון עבור התיירים. מצביע עליו ואומר – אתם רואים את האיש עם הסלים שעומד שם? קצת מימינו ישנה קשת רומית. ויהודה מסיט את הפוקוס, ומשנה את זווית ההסתכלות כשכותב – רואים את הקשת הרומית? קצת מתחתיה עומד אדם עם סלים. הכל עניין של נקודת מבט, ובאמת הייתה לו יכולת להתבונן על הדברים אחרת".

בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>  

הדפס של יהודה עמיחי
באדיבות בית אבי חי

למה ירושלים תמיד שתים?

"יהודה עמיחי ידע לתת נקודות מבט חדשות, וגם להאיר נקודות מבט קיימות, ולהתבונן בדברים דרך השפה", מוסיף סגל. "ואני חושב שהערב, שנערך לכבודו ובהשראתו, מנסה לדבר בדיוק את זה. לכתוב 'אני רוצה לחיות רק בירושל אחת' זו דרך כל כך יפה להתבונן במציאות דרך מילים".

ואתה מאמין לו? שהוא באמת רצה לחיות רק בירושל אחת?
"לא, אני חושב שהוא אהב את ירושלים עם כל המורכבות שלה, אבל זו דרך מקסימה דרך המילה להראות שהעיר הזו מחזיקה כל כך הרבה. יש פה ציבור ערבי וציבור יהודי. ציבור חילוני וציבור שומר מסורת. הוא כותב יפה בשיר 'רועה ערבי מחפש גדי'. 'רועה ערבי מחפש גדי בהר ציון / ובהר ממול אני מחפש את בני הקטן. / רועה ערבי ואב יהודי / בכשלונם הזמני. / קולות שנינו נפגשים מעל לבריכת השולטן בעמק באמצע. / שנינו רוצים שלא יכנסו / הבן והגדי לתוך תהליך המכונה הנוראה של חד גדיא. / אחר כך מצאנו אותם בין השיחים, / וקולותינו חזרו אלינו ובכו וצחקו בפנים. / החיפושים אחר גדי או אחר בן / היו תמיד / התחלת דת חדשה בהרים האלה'. יש בשיר הזה התייחסויות להמון סיטואציות מקראיות, לסיפור העקדה ולחד גדיא, אבל בסוף – השיר מציג שתי משפחות. שני אבות לשני בנים, שדואגים לבנם. ועל איך מעל הגבעה הזו, מעל בריכת הסולטן – שפעם הייתה הגבול בין שני העמים, איך הקולות יכולים להיפגש. ואיך הילדים, עם התמימות שלהם, יכולים לרפא שבר שנמשך כבר דורות. ואני חושב שהשיר הזה מסמן את ההסתכלות היפה של עמיחי, ומצליח להחזיק המון עולמות. זו דוגמא לדרך שבה עמיחי עוזר לנו לראות את המציאות דרך נקודת המבט שלו, שהיא קצת חיצונית, ולפעמים מוטרפת, או לא מובנת. ונקודת המבט שהוא מספק, שהיא נקודת מבט של אורח, יכולה לרפא המון דברים".

"דמויות עם אמירה תרבותית חזקה"

"זו הפעם השניה שאנחנו מעלים את הערב 'אורח לשבת'", אומרת הדס וולף- יצחק, מנהלת התוכן של האירוע בבית אבי חי. "בחודש שעבר ערכנו ערב לכבודה של המשוררת זלדה, והפעם בחרנו ביהודה עמיחי. זה הגיע מתוך הרצון לחפש דמויות עם אמירה תרבותית חזקה, שיש להן משהו להגיד לקהל הרחב ושאפשר לשאוב מהן השראה. האירוע הוא אירוע שנועד לגעת בשבת בפרספקטיבות חדשות והוא מתקיים ביום חמישי בערב, וכשבנינו את האירוע חשבנו מה היינו רוצים לזמן פנימה, לתוך המרחב הזה של שבת, שהוא זמן של התחברות והתבוננות. חיפשנו את אותה האנרגיה שנרצה למשוך איתנו פנימה אל תוך סוף השבוע".

ולמה דווקא יהודה עמיחי?
"מעבר להיותו אייקון תרבותי, יהודה עמיחי מעורר השראה בפשטות שלו, מחד, ובריבוי הרבדים הטקסטואליים שלו מאידך. יש הרבה מאוד אינטימיות בכתיבה שלו, שיכולה לעסוק בדברים העמוקים והנשגבים ביותר; באלוהים, במסורת, בקשר לדורות הקודמים, בירושלים, באהבה, באופן הכי יומיומי, קרוב ומקרב, והיכולת שלו לחבר בין כל אלה היא מפעימה".

דניאל סאן קריאף
זוהרון

הוא לא רק אייקון תרבותי, אלא גם אייקון ירושלמי
"נכון, השירה שלו ספוגה בירושלים, במערכת היחסים שיש לו עם העיר הזו. היא מאוד נוכחת בשירים שכתב, ביופי שלה, במורכבות שלה, בחיבורים ובאוכלוסיות שחיות בה, במקומות הקדושים. והקודש והחול חיים בשירים ביחד. הערב 'אורח לשבת', מנסה להביא את המורכבות הזו, ואת החיבורים שעמיחי יצר, ולעסוק בהם, ולכן גם יצרנו חיבורים שהם לא בהכרח טריוויאליים".

תוכלי לתת דוגמא?
"אנחנו מפגישים את רביעיית אוריאל הרמן עם הרב דני סגל עם המוסיקאים אביב בכר ודניאל סאן קריאף סביב שולחן שבת מטאפורי עם יהודה עמיחי, ובערב יהיו גם לחנים מקוריים של השירים שלו, שירים מוכרים כמו 'באהבתנו' ו'לווי אותי', ושירים בהשראתו, או שמתכתבים עם הטקסטים שלו, כמו sounds of silence של סיימון וגרפונקל לצד פיוטים מן המסורת. בסוף ליקטנו לאירוע חבורה מיוחדת מאוד של מוזיקאים, וכל אחד מביא לאותו שולחן משהו משל עצמו, כשיהודה עמיחי הוא אורח הכבוד של הערב".

בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>