גשם של התחלה חדשה

יואב קוטנר עבר משבר קשה, ואז מאיר אריאל הראה לו את האור בקצה המנהרה החשוכה שבה צעד. סיפור על תקווה שהתחילה בתפילה אחת

תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תוכן שיווקי

"תאר רגע שבו הרגשת ששערי שמים נפתחים בשבילך", התבקשתי, ומיד נזכרתי ברגע מסוים מאוד שלא אשכח כל חיי. זה היה אחד מאותם רגעים נדירים שבהם התחושות הפיזיות והרוחניות נפגשות וגורמות לך להמריא לרגע מהעולם הזה.

זה קרה בסוכות תשמ"ח. זו היתה תקופה קשה מבחינה משפחתית - פרידה מאשתי ומבני הצעיר והתחושה היתה שהעסק די אבוד. ואז הציע לי חברי יהודה עדר להצטרף אליו ואל מאיר אריאל למסע הופעות ברחבי הארץ שכותרתו "מסע הבחירות של מאיר אריאל", בהשתתפות מיקי שביב ורע מוכיח. "אבל אני לא ממש מוזיקאי", אמרתי לו, "לא חשוב. בוא", הוא אמר, והציל את חיי.

צילום: רוני טוביה

ההופעות האלה, הנגינה עם מוזיקאים שהערצתי וההאזנה מקרוב למאיר אריאל מדבר ושר - כל אלה הטעינו את נפשי המדוכאת בתחושה שיש סיכוי, שאפשר לצאת מהבוץ שבו שקעתי, ובמיוחד שיר ההתחדשות החדש שמאיר אריאל הציג לראשונה בפני הקהל - "נשל הנחש" - ובו המילים:

עני ורש ומרושרש, מביט בנשל הנחש
לו רק יכולתי גם אני כך להגיח.
בהשילי בלי כל חשש,
תרבות של עור אשר יבש,
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע...
אך אבא בשם אומרו
"תעזבנו יום יעזבך יומיים" -
העגלה נוסעת אין עצור
לא קפצת עליה היום
חלפו חודשיים
והנה נשארת מאחור...

האור המאיר בקצהצילום: פלאש 90

השיר הזה והשיחות עם מאיר סימנו לי את הדרך לצאת. הרגשתי שהוא מאיר את המנהרה החשוכה שבתוכה אני נמצא. חיפשתי סימן לכך וקיבלתי הוכחה משמים. היינו ליד שדה בוקר. מאיר ביקש לעצור לרגע את הוואן שבו נסענו להופעות, ירד ממנו ואמר שהוא הולך להתפלל לגשם. זה היה יום שרבי, באמצע הנגב, בלי ענן אחד. מאיר קרא את התפילה, ובתוך חצי דקה ירד עלינו, ועל כל הנגב, מבול מטורף. הבנתי שבאמת נפתחו לי השמים להתחלה חדשה, לאהבה חדשה ולחיים חדשים.

לפרויקט "שערי שמים" של בית אבי חי

לחזרה לערוץ בית אבי חי בהארץ