אחרי מות: למה השוטר זידאן סייף זכה לחסד רק בלוויה שלו?

אי אפשר להתעלם מהדמיון בין מפגן האחדות בלוויית השוטר הדרוזי זידאן סייף להשתתפות ההמונים בלוויות החיילים הבודדים. אילעאי עופרן לא מבין למה צריך לחכות שמישהו ימות בשביל להפיץ חמלה וחסד

תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תוכן שיווקי

לכפר יאנוח-ג'ת הגיעו היום אורחים לא שגרתיים – נשיא המדינה, רבני העיר ירושלים ועוד מאות יהודים, רבים מהם חרדים. כולם הגיעו לחלוק כבוד אחרון לשוטר זידאן סייף שחרף נפשו באומץ ובגבורה בקרב נגד המחבלים בבית הכנסת בהר נוף. בחוצות ירושלים נתלו שלטים הקוראים לציבור להגיע ללוויה, ובאתרים החרדים צוטטה שוב ושוב פסיקתו של הרב עובדיה יוסף המחשיבה לוחם דרוזי שנפל בקרב כ"חסיד אומות העולם" ש"ודאי ראוי הוא לומר עליו השכבה לעילוי נשמתו וירבה השלום בעולם". מפגן האחדות הזה, מחמם את הלב ומרומם את הנפש, אך בצדו מתעוררות מחשבות קשות על כוחם של החיים מול כוחו של המוות ועל האתגרים העומדים לפתחנו בימים טרופים אלו.

סביר להניח כי חלק ניכר מהנוכחים בלוויית השוטר, לא ידע עד לאותו רגע על קיומו של הכפר יאנוח-ג'ת. ייתכן שגם אלו שנתקלו פעם בשמו של הכפר, או בשלט המורה את הדרך אליו, סברו שמדובר ב"עוד כפר ערבי" ספק אוהד, ספק עוין. אם היו נתקלים באותו שוטר אמיץ, ימים ספורים לפני הפיגוע, לא בטוח שהיו מוצאים נושא שיחה, נקודת השקה או תחומי עניין משותפים. יתרה מזאת, אילו לא היה זידאן סייף נהרג בקרב, התהילה ותשומת הלב שהיה זוכה לה, היו קטנות הרבה יותר מזו שזכה לה במותו.

נשיא המדינה ראובן ריבלין בלוויה של השוטר הדרוזי זידאן סייףצילום: מארק ניימן, לע"מ

תופעה עגומה דומה, ראינו במהלך מבצע "צוק איתן", בלוויות הענק של החיילים הבודדים, אותם עולים שהגיעו ארצה לבד בכדי להתגייס לצה"ל, ונפלו בקרב. עשרות אלפי אנשים הגיעו ללוותם בדרכם האחרונה, שירים חוברו לזכרם ושוב – החיבוק שלו הם זכו לאחר מותם, היה חם שבעתיים מהכתף הקרה שהייתה לחם חוקם כל עוד היו סתם "עוד חייל בודד".

האוטובוסים שיצאו מירושלים לכפר יאנוח-ג'ת, מלאים באנשים שלא הכירו את השוטר שנפל, היו עמוסים באהבה, חמלה וחסד. זידאן סייף, לא יזכה לחוש את האהבה הזו ולא ייהנה מהחסד הזה. עשרות האלפים שליוו למנוחות חייל בודד שנפל, הגיעו במובן מסוים מאוחר מדי – כשאותו חייל, שכה זקוק לאהבה ולחיבוק הזה, כבר לא יכול ליהנות ממנה. אם חפצי חיים אנו ופועלים אנו ברוח הכלל ההלכתי "פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה", ואם קדושת החיים אכן לנגד עינינו – משימתנו היא להצליח להפיץ את האהבה, החמלה והחסד לא רק כלפי המתים, אלא בעיקר כלפי החיים.

תמונת החיבוק בין הרב לשייח' ומראה הקומץ החרדי המצוי בתוך המון שאינו יהודי, הן תמונות מרגשות ומעודדות, המקפלות בתוכן שילוב של יראת שמים עם אהבת האדם – מעין אחדות האמת והשלום. הגאולה תבוא, כאשר נזכה לראות תמונות כאלו לא רק בלוויות.

אילעאי עופרן הוא רב הקיבוץ קבוצת יבנה

לחזרה לערוץ בית אבי חי בהארץ