24 שנים ל"רישומי פחם": אלבומו הקודר של מאיר אריאל רלוונטי מתמיד

אחד מהאלבומים הבועטים, הנועזים והפחות מוכרים בקריירה של מאיר אריאל הוא "רישומי פחם", שרלוונטי היום יותר מתמיד. המופע "רישומי פחם באב" שנערך ב-8 באוגוסט במוזיאון תל אביב, ביקש לחשוף עוד מגווניו לקהל הרחב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
24 שנים ל"רישומי פחם": אלבומו הקודר של מאיר אריאל רלוונטי מתמיד
24 שנים ל"רישומי פחם": אלבומו הקודר של מאיר אריאל רלוונטי מתמידצילום: איור: אורי גולדברג
לירון גולד, תוכן מקודם
תוכן מקודם
לירון גולד, תוכן מקודם
תוכן מקודם

"גמרה את זה עם הזילזול שבסיגר כבוי

והפנתה אל הקהל את אחוריה הכבדים

מאיר אריאלצילום: רפי גולפמן

כרעה התכופפה פתחה אותם רפוי רפוי

והתחילה לחרבן על פני כל האוהדים


שאלתי את העומד לצידי מי היא

השבוע בבית אבי חי

ומי המתפלשים בשפכיה ונותנים לה מלוכה

ענה זו קוראים לה דמוקראסי או דמוקראקי

ואלה הנותנים לה הם בני עמך"

(מאיר אריאל, דמוקראסי, רישומי פחם)

"אני חושב שכשיושבים ושומעים את האלבום מתחילתו ועד סופו, מבינים שמדובר ברעיונות מאוד חזקים, עם המון ביקורת ופרשנות. זה אלבום שכולו חוכמה"

אייל תלמודי

השנה היא 1995, ומאיר אריאל מוציא את אחד האלבומים השנויים במחלוקת שהוציא בחייו, ובטח הקודר שבהם. "רישומי פחם" שמו, והוא נכתב מתחילתו ועד סופו כמניפסט זועם מושר על העולם המתועש, תרבות הצריכה, הטכנולוגיה, והרעות החלות שאלו מביאים איתם. לאחרונה, מצאו השירים האלו את דרכם אל הבמה במסגרת "מה נשמע בבית?", אירוע מיוחד לקראת ט' באב של אבי חי ובית אריאלה שהתקיים בתל אביב. במהלך האירוע, התקיים מופע מחווה לאלבום תחת השם "רישומי פחם באב", במוזיאון תל אביב, בהשתתפות יונתן בלומפלד, ניסים קלדרון, עדי רנרט, שחר אריאל, מאיה בלזצמן, מתן אפרת, גלית דהן קרליבך ואלון עדר.

"האלבום נוצר בתקופה בה השירים של מאיר התנגנו בלי סוף ברדיו", אומר אייל תלמודי, המנהל המוזיקלי של המופע "רישומי פחם באב", ומי שהפיק בשנת 2010 את האלבום "רישומי פחם בצבע". "זרעי קיץ יצא שנתיים לפני, ערב כחול עמוק התנגן ברדיו, השירים שלו נוגנו כל הזמן. אבל במקביל ובאותה התקופה, המוסד הקיבוצי מתחיל להתפרק, הוא עובר לתל אביב וגם שם לא בדיוק מוצא את עצמו, נערכים דיונים קשים על הפרטה בקיבוצים ומה צריך לעשות, ועל איך התנועה הקיבוצית צריכה להתנהל. 'רישומי פחם' נכתב בכאב גדול מתוך אותה תקופה קשה, כשחלק מהטקסטים מבטאים את השבר שהיה בו מאותה חברה שבה גדל, ומשיטת הממשל".

האגדה מספרת, שהאופי הקודר שסובב את האלבום גרם לכך שחברו הטוב, שלום חנוך, הציע לו לגנוז אותו. "שלום בזמנו אמר לו 'עזוב, אי אפשר לשמוע את זה', והציע שיוותר. ואני חושב שעיקר הקושי היצירתי סביב האלבום הוא שמצד אחד, באותה התקופה הוא היה אומן מוכר מאוד שכותב להיטים שמושמעים ברדיו בלי סוף, ומהצד השני – האלבומים שלו כבדים ולא נמכרים, ההופעות שלו לא מתמלאות, והוא לא מצליח למשוך משכורת מהעבודה שלו כאומן".

איך אתה מסביר את זה?

קרדיט: beitavichaivideo

"השירים באלבום הזה ארוכים כאורך הגלות והוא קשה מאוד לשמיעה. וגם אם שמים את הטקסט בצד, ההפקה המוזיקלית שלו דלה מאוד, ובאמת מרגישה כמו רישומים. יש בו גיטרה, אקורדיון, צ'לו, הכל מאוד מינימליסטי, עם מעט מאוד מוזיקה והרבה מאוד מילים. כתוצאה מהטקסטים הארוכים והלא קלים לעיכול, הוא קיבל דחיה ציבורית קשה ונמכר במעט עותקים. למעשה, גם ה'מאירולוגים' היותר חדים לא תמיד אהבו או קלטו את האלבום הזה".

הקשר הרגשי של תלמודי לאריאל הולך שנים אחורה, עוד מהתקופה בה היה בן 17, כשאריאל הגיש את "פרשת השבוע" בגלי צה"ל. "אחי שירת אז בגלי צה"ל, והזמינו אותי ועוד חברים לנגן וללוות את מאיר בתכנית. אני זוכר שהוא עשה שבע תכניות ואז פרש, ומאז ראיתי אותו עוד פעם אחת במועדון הלוגוס, מופיע מול שמונה אנשים שהיו בקהל. עוד מאז ובמשך שנים הייתה לי אובססיה קשה לקחת את 'רישומי פחם' המינימליסטי, ולהפוך אותו לאלבום שאפשר להקשיב לו יותר בקלות. נמשכתי לטקסטים האלו, ואני חושב שכשיושבים ושומעים את האלבום מתחילתו ועד סופו, מבינים שמדובר ברעיונות מאוד חזקים, עם המון ביקורת ופרשנות. זה אלבום שכולו חוכמה".

ל"רישומי פחם בצבע" תלמודי גייס את השמנת של מוזיקאי ישראל וביניהם ברי סחרוף, עמיר לב ורונה קינן. "הם באמת הביאו את האלבום למודעות, עם חצי מיליון צפיות ביו-טיוב לביצוע של ברי, והשמעות חוזרות של השירים. אבל מלכתחילה האלבום הזה הוא אלבום מדהים, שהטקסטים בו כל כך מדויקים. הוא נכתב לפני שלושים שנה והכל עדיין רלוונטי. ובאופן כללי, אני לא מכיר משוררים כמו מאיר, עם כזה גיוון של שירים. בעיניי הוא גדול משוררי ישראל. לא יאומן שאדם אחד כתב את 'לא יכול להוריד ממך את העיניים', וגם את 'רישומי פחם', באותה תקופת חיים".

הופעה בודדת בטאואר רקורדס, תל אביב

"כבר שנים שהיה לי חלום לעשות משהו עם האלבום הזה, שמתחבר מאוד לתקופה של תשעה באב ושלושת השבועות. בעיניי, יש תחושה עמוקה שעולה מן האלבום - של מאיר אריאל בתור נביא"

יאיר יעקב

"את 'רישומי פחם' מאיר הוציא עצמאית. הוא הניח אותו בחנות אחת של טאואר רקורדס בתל אביב, עשה הופעה בחנות עצמה, וזהו. מראש הוא חשב שהאלבום הזה מיועד למעטים", מספר ניסים קלדרון, מבקר ספרות ומוזיקה פופולרית, שישתתף באירוע "רישומי פחם באב".

מה הוביל אותו לכתוב את האלבום הקודר הזה?

"לקראת שנותיו האחרונות בפירוש ירדה עליו איזו קדרות, והקדרות הזו הובילה לחיפושי אמונה יותר קדחתניים, למרות שהחיפושים האלו ליוו אותו שנים אחורה. אצל מאיר הלכו והתגבשו מחשבות, כמו אצל בוב דילן ואצל הרבה אייקונים של רוקנרול, על התרבות המערבית כתרבות של צריכה וניכור. היו לו מחשבות קשות מאוד על הפרויקט הלאומי הציוני, ועם עזיבת הקיבוץ גם על מות החלום הקיבוצי. והתוצאה היא חשבון נפש מאוד קודר, למרות שיש לו סיום אופטימי - עם השיר 'פה גדול' בו מתואר איך טיטוס, מי שהחריב את בית המקדש השני, מת על ידי יתוש מברזל".

קלדרון מספר שאריאל חיפש במשך תקופה ארוכה את הנראטיב שיעבור כחוט השני באלבום. "הוא ביקש לחבר את הרסיסים השונים. בהתחלה הייתה לו מחשבה לקחת את נושא תרומת האיברים, אחר כך חשב על סיפור מגדל בבל כסיפור מאחד, ובסוף הוא הלך לספר דניאל, שהיה ספר דיי זנוח בלימודי היהדות, ואימץ אותו. בין השאר כי הנביא דניאל היה שונה מהנביאים האחרים, גם בגלל שהיה נביא בזמן גלות. דניאל רואה חזיונות אבל לא יודע מה הוא רואה, ומאיר לקח את זה, ועשה מחקר מעמיק סביב הספר".

"מראש הוא חשב שהאלבום הזה מיועד למעטים"צילום: יותם גלאון

הנביא העברי האחרון

"כבר שנים שהיה לי חלום לעשות משהו עם האלבום הזה, שמתחבר מאוד לתקופה של תשעה באב ושלושת השבועות", אומר יאיר יעקב, המנהל האומנותי של המופע. "בעיניי, יש תחושה עמוקה שעולה מן האלבום - של מאיר אריאל בתור נביא".

מה הכוונה?

"היום נוהגים להסתכל על נביאים כעל חוזי עתידות, מה שלא בהכרח נאמן למובן המקורי. הרי מי הוא נביא? נביא הוא אדם שיש לו את היכולת לראות דרך המציאות, ודרך התהליכים. להתבונן במציאות ולתפוס את הדברים שהאדם הרגיל לא רואה, ולהוציא את האמת הזו החוצה, גם אם היא קשה, או לא פשוטה לעיכול. זה יכול לקרות בדרך אוונגרדית, או כזו שמערערת על הדרך בה אנשים חווים את המציאות. ואני חושב שהאלבום הזה, עם הביקורת החריפה שקיימת בו על העולם המודרני, המתועש והקפיטליסטי - הוא כזה, והוא הגיע מתוך הרצון של מאיר שכולם יראו את זה ביחד וימצאו פתרון".

יעקב מוסיף שאריאל דיבר על האלבום, כמו שנביאים מדברים על נבואה. "בכמה הזדמנויות הוא אמר בפירוש שהוא היה מעדיף שלא להוציא אותו, ולא לומר את האמת הכואבת. בדיוק כמו נביא טוב שמעדיף לא לדבר, אבל שיש בו קול פנימי שחייב למצוא את הדרך להוציא את זה החוצה. דרך 'רישומי פחם' הוא הצליח למצוא איזה צינור להעביר את כל מה שיש בו, ולדבר על החוט שעובר בין עם ישראל שהתהלך במדבר, דרך שוק התעסוקה, ועד האסקפיזם, הבדידות והייאוש של האדם המודרני. עוולות הבירוקרטיה, אכזריות המערכת והניכור שהטכנולוגיה מובילה אליה. ואת כל אלה הוא לא יכול היה לשמור יותר בבטן והוציא החוצה. והפעולה הזו שהוא עשה, היא הפעולה שהנביאים הגדולים עשו – לקחת מסר שיש בו רעיונות עמוקים שקשורים לקיום האנושי, עם המון רבדים, ולעביר אותו הלאה".

השבוע בבית אבי חי

בחזרה למדור "תרבות יהודית-ישראלית מקורית, בחסות בית אבי חי" >>