רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ממש כמו בחלימה גם בעת כתיבת הרומן הייתה לי תחושה שליצירה יש חוכמה משלה ושהיא גדולה ממני"

לכתבה
"במסגרת מחקריי האקדמיים ובמשך עשור התמקדתי בעולם החלומות והצלחתי ליצור חוקיות"יח"צ

בספרה החדש "לרגל הנסיבות" מחברת ד"ר רוית ראופמן, פסיכולוגית קלינית, מומחית לתקשורת בינאישית וחוקרת אקדמאית בין מוטיבים מעולם החלום לבין הבחירה בחיים. לרגל יום השואה הבינלאומי היא מתראיינת אצל איש התקשורת נתנאל סמריק מייסד קונטנטו נאו

ד"ר רוית ראופמן הבטיחה לחמותה, שיום אחד תספר את סיפורה המטלטל כשורדת שואה, הבוחרת בחיים וחווה תקומה בארץ ישראל. אך עשר שנים נדרשו לה כדי לכתוב, למחוק ולעבד את הרעיון לרומן מטלטל, שלעיתים נראה ממש כמו חלום, אפשרי ולא אפשרי. בשונה מעולם הספרות, שמספר על דברים שהיו יכולים לקרות, הרומן משמש מעין מסמך אוטוביוגרפי המפגיש בין שתי עלילות שונות שלבסוף נפגשות בראיון עם איש התקשורת נתנאל סמריק היא מרחיבה על הנושא.

על אף שבעבר הוצאת ספרים מחקריים זוהי הפעם הראשונה שאת מפרסמת רומן, איך הצלחת ליצוק בו את אותה חוקיות שאת מדברת עליה בשיטה שפיתחת לפשר החלומות?

"במסגרת מחקריי האקדמיים ובמשך עשור התמקדתי בעולם החלומות והצלחתי ליצור חוקיות, המאפשרת לי לתווך את העולם החזותי עם העולם המילולי. אני עושה זאת הרבה בזכות השפה, תמלול החוויה ובחירת המילים. גם ברומן זה לשפה יש מרכיב חשוב, והוא בא לידי ביטוי בשפה של האימא בסיפור, שרק באמצעותה ניתן להבין את העולם שלה".

רוית ראופמן
יח"צ

האם יש נקודות השקה בין חלימה לבין כתיבת הספר?

"בעת כתיבת הרומן הבנתי, שהטקסט יודע יותר טוב ממני, אני זוכרת את הרגעים שעבדתי עליו, הנחתי את האצבעות על המקלדת ונתתי להן ללכת לכל מיני מקומות לא צפויים, על אף שהייתה לי תכנית היו גם כמה נקודות או מצבים במהלך העבודה, שלא יכולתי לצפות אותן. אלו נקודות שלא ניתן לשחזר, ולא ניתן לדעת שעומדות לקרות. בפגישה עם העורכת הבנתי, שהספר לא שלי יותר, שיש לו חוקיות משלו. הכתיבה אכן נעשתה מתוך טלטלה אך יחד עם זאת הצלחנו להשקיף עליה מלמעלה. ממש כמו בחלימה גם כאן הייתה לי תחושה, שיש פה דיוק פנימי ושליצירה יש חוכמה משלה, והיא גדולה ממני, חשוב היה לנו לשמור על האיזון".

תוכלי לתת דוגמה לנקודה כזאת?

עטיפת הספר לרגל הנסיבות
יח"צ

"בהחלט, מבלי לגלות יתר על המידה אשתף שהגיבורה מפתחת מערכת יחסים עם גבר חדש לאחר שהייתה לכודה בתוך מערכת יחסים עם אימה, כאשר באתי לכתוב את החלק הזה חשבתי, שהנה יתחיל עידן טוב בחיים שלה, וסוף סוף היא נחלצה מהקשר הסבוך, והנה היא מצליחה להתאהב עד לקצה... אבל אז הייתה פסקה חדשה שהייתה אמורה לתאר ניחוח של יום חדש... בהתחלה חשבתי על ניחוח יסמין או יערת הדבש אך היה שם ניחוח אחר, שלא תכננתי. ולפתע העלילה הסתבכה מבלי שהייתה לי שליטה על כך".  

זה ממש כמו חלום, שפוגשים משהו אחר, שלא מגיע מתוך התכנית, ואין לך שליטה עליו.

"ממש כמו חלום. ממש כך. פתאום הבנתי, שלגיבורים שלי יש עולם פנימי, שחלקו ידוע לנו וחלקו לא".

לאילו סוגי חלום היית מקבילה את חווית כתיבת הספר?

"קיימים שני סוגי חלומות: החלומות הקטנים, הניזונים ממאורעות יום יומיים והחלומות הגדולים, אלו הלוכדים בתוכם אמיתות אוניברסליות, מיתולוגיות כאלו המשויכות לתודעה הקולקטיבית. על אף שישנו מוטיב אוטוביוגרפי בתוך הספר, העלילה עוסקת בנושא כלל עולמי- מערכות יחסים בין אימהות לבנות, קשרים סבוכים, שאין שום דרך להגדיר אותם מלבד לכתוב אותם, ללא הסכמה או תיאוריה רק מהלך רגשי שצריך להגיע אליו ולחוות אותו. ואני מקווה שבמפגש עם הספר הקורא יוכל לעבור את אותו תהליך רגשי".

רוית ראופמן
יח"צ

אז למעשה כוחו של הספר הוא לשמש ככלי טיפול?

"הספר הוא כמעט אנטי פסיכולוגי, והוא מתמודד עם השאלה, מה המקום של הפסיכולוגיה בריפוי של הנפש, שכן גם הכתיבה הייתה מרפאת. בטיפול מגיעים לאיזשהו "קיר", ונדרשת מיומנות לתאר את הסבך הרגשי ולהתיר אותו. כך שהמסר העיקרי קשור באפשרות של השפה לספר על אירועים שהם מחוץ לטווח המילים. במובן זה, לספרות היפה יש יותר אמצעים מאשר לכל מבע מילולי אחר. האפשרות שלי לשייט בין הכובעים המקצועיים השונים שלי קשור באפשרות לשייט בין המבעים: המחקרי והאמנותי. השיוט הזה בא לידי ביטוי בספר גם ברמה התוך טקסטואלית, תוך הצבת אתגר למקצוע הטיפולי והשאלה מה באמת נחוץ כדי לרפא את הנפש".

כמי שחובשת מספר כובעים: פסיכולוגית קלינית, מומחית לתקשורת בין אישית, מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה ומפתחת שיטה לפירוש חלומות ככלי להתפתחות האם לדעתך בספר קיימת זיקה בין עולם הספרות לעולם הטיפולי?

"אכן קיימת זיקה בין שני עולמות אלו, שכן הרומן מציע את הספרות כמרפא לנפש הן מעצם כתיבתו (והקריאה בו) והן בתכנים בנם הוא עוסק. גם גיבורת הרומן, נוגה, שהיא עצמה פסיכולוגית ומהווה תרכובת של חלקים שהם אני וחלקים שהם זרים לי, מתחבטת בשאלה הזאת".

מעניין לדעת כיצד ניתן לייצר חיץ בתהליך הכתיבה, שלמעשה גיבורת הספר חולקת אתך מאפיינים משותפים?
"אני חושבת, שהרבה בזכות כך שחוויה הכתיבה הייתה בלתי נשלטת ולמעשה כפתה את עצמה עלי עד שהסכמתי להתמסר אליה".

איזו מתנה היית רוצה להעניק לקוראי הרומן שלך?

"הייתי רוצה שהקוראים ישאלו שאלות חדשות על משפחה, אהבה והתפתחות. כשם שעטיפת הספר מסמלת עבורי את ציפור הנפש, הייתי רוצה שיחושו כך גם הקוראים".

הרומן "לרגל הנסיבות" של ד"ר רוית ראופמן, פסיכולוגית קלינית, מומחית לתקשורת בין אישית וחוקרת אקדמאית בתחום פשר החלומות זמין לרכישה ברשת "צומת ספרים" ובאתרי המרשתת. לחץ כאן