א.מ.ת או חובה

ה-27 באפריל הוא המועד האחרון להגשת מועמדות לפרס א.מ.ת לשנה זו. הפרס מכונה לעתים קרובות פרס הנובל הישראלי, וזוכים רבים, באמת המשיכו מכאן לבימת שטוקהולם - הוכחה למעמדו ותהליך הבחירה המפרך המאפיין את הפרס הישראלי, שמעניק ראש הממשלה בכל שנה. בוגרים קודמים כוללים שלמה אבינרי, נחום טבת, אוהד נהרין, אבישי מרגלית, סמי מיכאל, יובל נאמן, ס' יזהר, רות גביזון וכל כך הרבה נוספים, שגם השמות המוכרים בכל בית רבים מדי מכדי להזכיר. המכנה משותף לכל הזוכים הוא העיקרון העומד מאחורי נותני הפרס: לתגמל את ה"מצוינות כדרך החיים" עבור מי ש"מגשים את הפוטנציאל האנושי כחיוני ליצירת עולם טוב יותר לדורות הבאים".

עופר ברשדה
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עופר ברשדה
תוכן מקודם

מאז שנת 1999, פרס א.מ.ת – השווה כמיליון דולר בכל שנה – מוענק למי שהצטיין במדעים המדויקים, מדעי חיים, מדעי חברה, מדעי הרוח ויהדות, תרבות ואמנות. הוא מוענק על ידי ראש ממשלת ישראל ובמימון קרן א.מ.נ., שנוסדה על ידי אלברטו מוסקונה ניסים - יהודי ארגנטינאי ממוצא בולגרי, שעד לאחרונה, התעקש להישאר בעילום שם. זהו הפרס הפרטי היחיד שנהנה מחסותו של משרד ראש הממשלה; וגם פרס זה, יחד עם פרס נובל, פרס TIME 100, פרס ישראל ואחרים, זכו לאחרונה לביקורת על שמעט מדי נשים ספורות בקרב מקבליו.

למעשה, שיעור הנשים שזוכות בפרס א.מ.ת שווה בדיוק לשיעור הנשים שמתמודדות - 12%; אך זה עדיין הרבה מתחת לשיעור ייצוג הנשי בקרב התארים אקדמיים במדינה. כדי להשוות - מתוך 860 פרסי נובל שחולקו עד כה, זכו נשים רק ב-5%, ורק שישה מהן בפיזיקה או כימיה; אחד מהשישה הלך למארי קירי ושני לבתה. בהתחשב בעובדה כי ב-2012, 46% מתוארי דוקטור בארה"ב היו נשים, זה מתאר מצב עניינים עגום בעולם כולו. הפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל עצמו, ניתן לאישה לראשונה רק בשנת 2009; ואכן, בבריטניה מספר נשים בקרב כלכלנים לתואר ראשון הוא 27%...  והמספרים יורדים. כאן, המגמה משקפת את החוסר והירידה במספר נשים בתחום הבנקאות, למשל, נשים  המועמדות לתואר במתמטיקה וכן הלאה.

כיום, לשמחתנו כבר לא מקובל לייחס כישלונות שכאלו למבני מוח שונים בקרב נשים וגברים, חוקרים מחפשים מקור אחר – המחסור במועמדות, למשל, לגורמים מוסדיים כגון הטענה שנשים מגיעות לשלב פרסום ופוסט-דוקטורט כאשר הן נכנסות גם לשנות פריון מאוחרות, וההתנגשות בין קריירה אקדמית והמאבק על הפרופסורה ובין אחריות משפחתית. כמובן, אותם גברים שלקחו על עצמם את האחריות למשק הבית באופן שווה ולפעמים יותר מזה ימתגו תיאוריות כגון אלו כמגוחכות.

תהיה הסיבה אשר תהיה, העובדה היא שבמקרה של פרס א.מ.ת, למשל - רק 12% מהפונים הם נשים. אם ניקח בחשבון שחוקר לא יכול להגיש בקשה לפרס עצמו אלא חייב להיות מופנה על ידי הוועדה האקדמית של מכון, ופתאום המספרים מתחילים להישמע הגיוניים, אם כי לא משמחים.

בישראל בשנת 2011, למרות שנשים היוו רוב בכל התארים (55.9% תואר ראשון, 59.2% תואר שני, ו-52.4% דוקטורט), רק 26% מהמרצים הבכירים ו-15% מהתפקידים האקדמיים הבכירים היו בידי נשים. בהנדסה, רק 12.5% מהמועמדים הם נשים, ובמתמטיקה ומדעי המחשב - פחות מ -25% מבעלי תואר דוקטור. למרות ש-48% מהמרצים באקדמיה הם נשים, רק 36% מהן נמצאות בדרגת מרצה בכיר ופחות מ -30% הן חברות הסגל האקדמי הבכיר.

שלומית ברנע היא היועצת המשפטית במשרד רוה"מ ומתוקף תפקידה, גם חברה בכירה בוועדת פרס א.מ.ת. "בין היתר אנו מקפידים כי בכל ועדת שיפוט בכל תחום או תת תחום, הבודקת את המועמדויות והממליצה על זוכים לוועדת הפרס, תהיה אישה אחת לפחות מתוך שלושת חברי הועדה" היא אומרת. "כמו כן, ההנחיה לוועדות השיפוט היא: היו שני מועמדים ראויים בעלי הישגים דומים ברמתם, והיה אחד אישה, תיתן ועדת השיפוט עדיפות לאישה בהחלטתה ותמליץ עליה. עם זאת, ועדת הפרס מוסמכת לדון רק במועמדויות המוצעות לה, והפתרון צריך להימצא בקרב המוסדות והגורמים המציעים מועמדים לפרס".

פרופ' שרית קראוס מאוניברסיטת בר-אילן היא גם מרצה ללימודי מחשב מתקדם באוניברסיטת מרילנד. ההתמקדות שלה היא בסוכנים חכמים הפועלים באינטראקציה עם אנשים, והיא תרמה רבות לתחומי הרשתות החברתיות, למידת מכוונת ועוד הרבה יותר. היא זכתה במספר פרסים בינלאומיים יוקרתיים, בהם גם פרס א.מ.ת., ופרסמה למעלה מ-300 מאמרים וספר על משא ומתן אסטרטגי שפורסם על ידי הוצאת  MIT בעלת המוניטין.

קראוס טוענת שהיא מצאה את עצמה לומדת מדעי מחשב כאשר הנושא היה צעיר, פשוט כי אחרה את מועד ההרשמה לתרפיה בדיבור. כשנשאלת ישירות, היא מדגישה כי מעולם לא נתקלה בכל צורה של אפליה מינית במקום העבודה. למעשה, היא אומרת, "העמיתים שלי הציעו את המועמדות שלי ועבדו קשה מאוד כדי לאסוף את החומר הדרוש. אני מאוד אסירת תודה להם".

המקרה של קראוס כנראה אינו אופייני - הדבר משתקף בדבריה; אבל גם היא מבינה שיש בעיה. היא מאמינה שחייבים לעודד את העמיתים של הנשים עצמן על מנת לקדם את החוקרות. אבל ברגע שהם עושים זאת, התגמול הוא עצום מספור. "הפרס הביא את המחקר שלי לתשומת לבם של חוקרים רבים בישראל וזה הוביל לפרויקטים חדשים ..."

במשרד ראש הממשלה, הועברה כבר בקשה למוסדות אקדמיים לכלול יותר נשים בוועדות האקדמיות שלהם; אבל זה לא מחייב ובוודאי שאינו מספק.

כדי להילחם בקרב המאבק-על-הקביעות, למשל, מוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם התחילו להנהיג דחיות מועד אחרון מסיבות משפחתיות.

ובארץ, בינתיים, יש פחות משבוע להגיש בקשה לפרס א.מ.ת. של השנה - בהחלט לא מספיק זמן כדי לשכנע את העמיתים לעבד את הניירת, אבל אולי מספיק כדי להסדיר את המספרים כדי שבשנה הבאה, הייצוג יהיה קצת יותר ... מייצג.

להגשת מועמדות לפרס א.מ.ת 2015 לחצו כאן