הזוכים בפרס א.מ.ת לשנת 2015

“מטרת קרן א.מ.נ, באמצעות הענקת פרס א.מ.ת היא להכיר באלה שבחרו במצויינות כדרך חיים ובמימוש הפוטנציאל האנושי כחיוני ליצירת עולם טוב יותר עבור הדורות הבאים” אלברטו מוסקונה ניסים ז”ל , מייסד קרן א.מ.נ. המממנת את פרס א.מ.ת

תוכן מקודם בחסות פרס א.מ.ת
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תוכן מקודם בחסות פרס א.מ.ת
תוכן מקודם

וועדת פרס א.מ.ת גאה להכריז על הזוכים בפרס לשנת 2015.  השנה מוענק הפרס בתחומים הבאים:

מדעים מדויקים:   מדעי כדור הארץ והסביבה (כולל גיאוגרפיה)

מדעי החיים:          חקלאות

מדעי החברה:        חינוך לקידום החינוך

מדעי הרוח:            מחשבת ישראל

תרבות ואמנות:      מוסיקה

1.צבי אבני

המלחין פרופ' צבי אבני פעיל בתחום המוזיקה בישראל יותר משישים שנה. הוא הלחין יותר מ-120 יצירות – כולל יצירות לתזמורת, קונצ'רטי, מוזיקה קמרית, יצירות סולו לכלי נגינה, מוזיקה קולית ומקהלתית ויצירות למדיום האלקטרוני. 24 שנים לימד קומפוזיציה, תיאוריה, מוזיקה בת ימינו ומוזיקה אלקטרונית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ומשנת 1976 הוא פרופסור מן המניין. במרוצת שנות עבודתו היה פעיל בתפקידים ציבוריים, בהם יושב ראש איגוד הקומפוזיטורים בישראל, יושב ראש ימי המוזיקה הבינלאומיים בישראל ויושב ראש המדור למוזיקה במועצה הציבורית לתרבות ואומנות. משנת 1993 ועד היום הוא יושב ראש הנהלת נוער מוזיקלי בישראל. עד היום זכה בפרסים רבים, בהם פרס ראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1961 (על לחנו לשיר שׂאֵנִי בַּמחול), פרס פרום, פרס סרגיי קוסביצקי וכן פרס אקו"ם על מפעל חיים, פרס יצירה מטעם ראש הממשלה למלחינים ישראלים ופרס ישראל.

פרס א.מ.ת מוענק פרופ' צבי אבני על מכלול יצירותיו בסוגות שונות, על פי סגנונו הייחודי המשלב חדשנות ומסורתיות, ועל פעילותו רבת השנים לקידום יוזמות וארגונים מוזיקליים בישראל

2.בטי אוליברו

הקומפוזיטורית פרופ' בטי אוליברו היא בעלת תואר דוקטור בקומפוזיציה מאוניברסיטת בר-אילן. היא גם בעלת תעודת אומן בקומפוזיציה מהאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל-אביב. במהלך השנים נוגנו יצירותיה על ידי מיטב התזמורות וההרכבים בישראל ובעולם, בהם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית של שיקאגו, הפילהרמונית של ניו יורק ומינכן, התזמורת של רשות השידור הבריטית, הפילהרמונית המלכותית של שטוקהולם ועוד. יצירותיה הושמע בפסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים בכל רחבי העולם. למשך זמן הייתה מלחינת הבית של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. לצד הלחנה היא משמשת מרצה מן המניין באוניברסיטת בר-אילן. היא גם מרצה ומעבירה כיתות אומן באוניברסיטאות יוקרתיות ובבתי ספר גבוהים למוזיקה בעולם. עד כה זכתה בפרס שרת התרבות, בפרס אקו"ם על הישג השנה בתחום המוזיקה הקונצרטנטית ופרס על מפעל חיים, בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (פעמיים), בפרס לנדאו, בפרס רוזנבלום ובפרס ליאונרד ברנשטיין.

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' בטי אוליברו על יצירתה הייחודית, שפרצה דרך אל האוונגרד ומייצגת סינתזה רב גונית של מזרח ומערב, מסורת יהודית, נעימות אתניות וליטורגיקה ספרדית ומזרח-תיכונית במנעד נרחב

3.פרופ' בת-שבע אילון

פרופ' בת-שבע אילון, שעוסק בחינוך מדעי, חברה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן מאז שנת 1979, ומשנת 2008 היא ראש המחלקה. היא משמשת גם מנהלת פדגוגית של תוכנית רוטשילד-ויצמן לתואר מוסמך למורים מצטיינים. במחקריה ובעבודתה האקדמית היא עוסקת בהעלאת איכותו של החינוך המדעי בישראל ובטיפוחם של תלמידים מעורבים, ביקורתיים ועצמאיים. לשם כך עיצבה אסטרטגיות הוראה ותוכניות לימודים מבוססות מחקר, וכן הוציאה אל הפועל וחקרה מגוון רחב של מסגרות ארוכות-טווח לפיתוח המקצוענות של מורים בתחומי המדע.

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' בת-שבע אלון על עבודתה פורצת הדרך בפיתוח החינוך המדעי ומדע הלמידה, בטיפוח מורים למדעים ובהעצמת תלמידים מעורבים

4.פרופ' מרים בן-פרץ

פרופ' מרים בן-פרץ, שהייתה ראש החוג להוראה וראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה וכן מייסדת וראש המרכז לחינוך יהודי בישראל ובתפוצות, עוסקת שנים רבות בפיתוח ובהערכה של תוכניות לימודים, בקביעת מדיניות חינוכית, בהכשרת מורים ובהתפתחותם המקצועית וכן בחינוך יהודי בישראל ובתפוצות. מחקריה הרבים כללו בחינה של חומרי הלימוד ושל מקומם של מורים בתהליכי תכנון הלימודים ובעיצובה של מדיניות החינוך בישראל. בשנים האחרונות, וגם בימים אלה, היא עוסקת במחקר על חינוכם של מהגרים – ובמיוחד בחינוך העולים מאתיופיה. עבודתה זיכתה אותה בפרסים רבים בהם פרס ישראל.

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' מרים בן-פרץ על מחקריה פורצי הדרך בפיתוח החינוך המדעי ובתכנון  מדע הלמידה תוך יצירת קשרים עדכניים בין השיח המחקרי לבין השיח הערכי חינוכי מתו הכרה בחשיבות החיבור שבין מחקר, מדיניות ופרקטיקה חינוכית

5.פרופ' דני זמיר

פרופ' דני זמיר, חוקר ומרצה בפקולטה לחקלאות ברחובות, עוסק במגוון רחב של מנגנונים גנטיים, אשר קובעים את תכונותיו של אורגניזם, תוך התמקדות בפענוח הגנום של העגבנייה. במרוצת השנים אסף את כל זני העגבניות המצויים בשווקים ובאוספים שונים בכל רחבי העולם, ולמשך שלוש שנים גידל בחוות הניסויים בעכו יותר מ-5,000 זנים. הוא גם היה היוזם והמוביל של פרויקט הגנום העולמי של הסולניים (SOL), שבמסגרתו פוענח רצף ה-DNA השלם של העגבנייה וכן של תפוח אדמה, קפה וגידולים חקלאיים נוספים. הישגיו המדעיים הפכו אותו ליועץ מבוקש באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בארצות הברית, באירופה ובמזרח הרחוק, שעוסקים בגנטיקה של צמחים ובטיפוח גנטי של גידולים חקלאיים. על עבודתו זכה בפרס קיי לחדשנות מדעית מטעם האוניברסיטה העברית (2007).

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' דני זמיר על מחקרים פורצי דרך במגוון רחב של מנגנונים גנטיים אשר קובעים את תכונותיו של אורגניזם – מהבסיס הגנטי של תכונות כמותיות (מורכבות) עד לאנליזות גנטיות וגנומיות של גנים בודדים תוך טיפוח מעשי של זני עגבניות מרבי יבול ואיכות

6.פרופ' יוסף לויה

פרופ' יוסף לויה מאוניברסיטת תל-אביב יזם והקים את המסלול לאקולוגיה וללימודי הסביבה. ב-1996 הופקד על קתדרת ריינור לחקר שימור הסביבה. שנים רבות ייחד לחקר שוּניות אלמוּגים בארץ ובעולם. במחקריו הצביע על ייחודן העולמי של השוניות באילת, שהן הצפוניות ביותר בעולם והמגוּונות ביותר ליחידת שטח. פרסומיו בנושא נחשבים פורצי דרך בספרות האקולוגית ומשמשים בסיס השוואתי לתיעוד הידרדרותן של שוניות האלמוגים בעולם. נוסף על פעילותו האקדמית היה פעיל מרכזי במאבק הציבורי לשימור החי והצומח הייחודיים למפרץ אילת ולהגנתם. בזכות מחקריו הוזמן לאו"ם כנציג המדעי של ישראל ונשא הרצאת מליאה בנושא שימור הסביבה הימית. כמו כן מילא שורה של תפקידים מרכזיים בוועדות מומחים לאומיות ובינלאומיות. בשנת 2009 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הישגיו המדעיים זיכו אותו בפרסים, בהם פרס המלכה אליזבת על הצטיינות במדעי הים, מדליית דרווין ופרס לנדאו.

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' יוסף לויה על הישגיו החלוציים ופורצי הדרך בחקר שוניות האלמוגים באילת בפרט ובעולם בכלל ובניתוח ההשפעות ההרסניות של גורמים סביבתיים על המבנה ועל התפוצה של אוכלוסיות האלמוגים ואסטרטגיות הרבייה שלהם.

7.פרופ' דניאל רוזנפלד

פרופ' דניאל רוזנפלד, חוקר ומרצה באוניברסיטה העברית מאז שנת 1988, חוקר שנים רבות את תהליכי יצירת הגשם בארץ. מחקריו הניבו שורה של תגליות חשובות, בהן ההבנה שזיהום האוויר – בין היתר בעקבות אירוסולים טבעיים ומעשי ידי אדם – מעכב את יצירת הגשם בעננים ומפחית את כמות הגשם בעננים רדודים, אך מגדיל את עוצמת הסופות מעננים מפותחים וכן את השכיחות של ברקים וברד. עבודתו תרמה רבות להבנת האופן שבו התפרצויות וולקניות, אל ניניו ועליית כמות גזי החממה מגדילים את כמות הגשמים. במסגרת עבודתו התמנה לתפקידי חבר ויועץ בוועדות של מוסדות ומכונים. בין היתר היה חבר יועץ בשיחות השלום הרב-צדדיות בנושא המים וחבר צוות תכנון מאפייני הדור הבא של הלוויינים המטאורולוגיים של הקהילה האירופית, ועוד. עבודתו זיכתה אותו בפרס הגבוה ביותר שמוענק למומחים זרים בסין – וכן פרס הארגון המטאורולוגי הבינלאומי של האו"ם, פרס לנדאו ופרס שָפֶר. בשנת 2013 התמנה לחבר האקדמיה האירופאית למדעים ואומנויות.

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' דניאל רוזנפלד על מחקריו המובילים בתחום פיזיקת העננים והגשם והשפעת אירוסולים טבעיים ומעשה ידי אדם על כמויות המשקעים ופרישׂתם

8.פרופ' דב שוורץ

פרופ' דב שוורץ, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן, חָקר את החוגים בהגות היהודית בימי הביניים ומיפה מיפוי מקיף את החוגים הפילוסופיים שפעלו בשנים ההן בספרד ובפרובנס. בחיבורים אחרים ניתח את תולדות ההגות היהודית בין המאה ה-10 למאה ה-15 והציג את התנהלות המחשבה היהודית במרוצת השנים. בארבעה ספרים עסק בציונות הדתית. כמו כן עסק במתן פירוש חדש לפילוסופיה של הרב יוסף סולובייצ'יק. ספרים שכתב זיכו אותו בפרסים, בהם פרס הכט על ספר בתולדות הציונות, פרס על הספר הנבחר בתחום מחשבת ישראל, פרס על פרסום אקדמי בעל ערך ייחודי ופרס עמינח על ספרו אמונה על פרשת דרכים.

פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' דב שוורץ על מחקריו בתחום ההגות היהודית של ימי הביניים וחשיפת הוגים עלומים ועל עבודותיו בחקר המחשבה היהודית בפרספקטיבה של הבעיות העולות בה