רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלון פנורומני: הקולנוע הרומני המעט שהוא הרבה

לכתבה
מתוך הסרט "בגרות"קולנוע לב

הגל החדש בקולנוע הרומני מספק פרץ של יצירות שכבשו את העולם באלמנטים אמנותיים פשוטים ולא שגרתיים. מה עומד מאחורי האסתטיקה הייחודית הזו ואיך זה שדווקא הבמאי המוביל מהזרם שינה את החוקים בסרטו החדש?

בשנים האחרונות זוכים פסטיבלי הקולנוע ברחבי העולם למשב רוח אמנותי ואחר מכיוון מפתיע רומניה. לקראת צאתו של הסרט הרומני "בגרות" של כריסטיאן מונג'יו, זוכה פרס הבימוי בפסטיבל קאן האחרון, החלטנו לסקור את אבני הדרך שעברו על הקולנוע הרומני בשנים האחרונות.

עם כן, התופעה, שזכתה בקרב מבקרי הקולנוע העולמיים לשם "הגל הרומני החדש" עוררה בתחילתה ועד היום עניין רב, בייחוד בשל העובדה כי תרומתה של רומניה ליקום הקולנועי במאה ה-20 הייתה זניחה וחיוורת, ביחס למדינות אחרות במזרח אירופה. אי אפשר לטעון שלא הייתה קיימת ברומניה תעשיית סרטים שהנפיקה תוצרים לפסטיבלים גם קודם לכן, אולם בעשור האחרון מתרחשת התעוררות רצופת זכיות המובלת על ידי התעוזה והתגבשות אסתטיקה קולנועית, כל אלה תרמו להנחת המושג "הגל הרומני החדש".

הטריילר של "בגרות":

עובדה מעניינת בהקשר זה היא, שדווקא היוצרים המסומנים כמביאי הבשורה כמו מונג'יו אינם רואים עצמם כמשויכים לגל כזה או אחר. חלקם אף התראיינו על הנושא בתקשורת העולמית וציינו כי אין לאגד את כל סרטיהם תחת מטריה אחת וכי "הגל הרומני החדש" הוא מונח שנטבע ואופייני למבקרי הקולנוע ולא רלוונטי ליוצריו.

למרות זאת, צפייה בסרטים רומנים עכשוויים, רובם זוכי פרסים, מגלה על אף ההבדלים, מאפיינים דומים במידה לא מבוטלת של המשכיות שקשה להתעלם ממנה. במאי הגל הרומני החדש גדלו ובגרו בתקופת קריסת המשטר הקומוניסטי במדינה. זוהי נקודה מכריעה בהיסטוריה העולמית בה התמוטטו יסודותיו המפלצתיים של שלטון ניקולא צ'אושסקו, אך גם נוצר מעבר מהיר של המדינה זרועת ההרס והשחיתות למודל דמוקרטי בעל שוק קפיטלסטי על חשבונן של האוכלוסיות החלשות.

מתוך הסרט "בגרות"
קולנוע לב
מתוך הסרט "בגרות"
קולנוע לב

"ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" של מונג'יו, שזכה בפרס דקל הזהב בשנת 2007 ונחשב ליצירה שמהווה את פסגת הגל הרומני החדש, אמנם לא עוסק ישירות בצ'אושסקו ובמהפכה, אך הוא מתאר מציאות עגומה וסגפנית ברומניה הקומוניסטית של שנות ה-80, ומביא את סיפורה המטלטל של סטודנטית המסייעת לחברתה לעבור הפלה בתקופת האיסור החמור על כך בחוק, לשם גידול האוכלוסיה.

לפרטים נוספים ולקניית כרטיסים לסרט "בגרות">>

העבר הקומוניסטי של מולדתם הוא כמובן לא המכנה המשותף היחיד. גם ההשלכות של אותו משטר, שהובילו, כאמור לשוק הקפיטליסטי והתמורות בחברה הרומנית מהווים חלק בלתי נפרד מאופי היצירות ומכילים ביקורת נוקבת על המצב. הבועה שהתנפצה בפרצופה של החברה הרומנית הובילה ליצירות שיש בהן ממד פוליטי מובהק. זהו קולנוע שמתאפיין בכמה שפחות זיוף וחתירה לאמת, קשה, מטלטלת ולעיתים גם כעורה ככל שתהיה.

ראיון עם כריסטיאן מונג'יו הבמאי והיוצר של הסרט "בגרות"

כתוצאה ישירה של החתירה לאמת וכן היצירה בתקציב מוגבל, כזה שלעיתים לא נשען על מימון מדיני, התפתח לגל הרומני החדש סגנון ויזואלי המזוהה עמו מאוד ומתאפיין במבע ריאליסטי. מאפייני המבע הזה נובעים מתפיסת האמת והמציאות כאבן היסוד של היצירה הדיאלוגים מהווים גם הם חלק בלתי נפרד: מדובר בשיחות יום יומיות, לרוב אקראיות בין שתי דמויות כאשר המטרה היא כאמור, תיאור של שגרה פצועה. העלילה לרוב  מתמקדת לרוב באדם הפשוט, בתרחיש שנוגע לפרט אך משליך על הכלל.  העלילה מתקדמת בקצב טבעי ומאוד שונה מזה המתקיים בקולנוע ההוליוודי למשל, בו הדמות נעה בקצב לינארי מהיר מנקודה A לנקודה B לנקודה C של הסיפור במבנה מוגדר מראש. גם הסוף, המאפיין את הסרטים הללו, הוא לא סוף הוליוודי שמח. נוצרת בו הכרעה אך היא ברובה עוכרת שלווה, הסדר לא שב אל כנו באמת.

במידה מסוימת, מזכיר הקולנוע של הגל הרומני החדש את היצירות הישראליות הבולטות של השנים האחרונות קולנוע דל תקציב שאינו עטור אפקטים חיצוניים, בעל אמירה נוקבת על הממשלה והחברה, של צעירים שמאסו או שמוחים על המצב הקיים. "המחיר" שביצירת קולנוע כזה הוא חווית צפייה שעשויה לאתגר. אולי מסיבה זו, לא הופץ סרטו הלפני אחרון של מונג'יו "מעבר לגבעות" באופן מסחרי בישראל (הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה).

מתוך הסרט "בגרות"
קולנוע לב

אולם כעת מגיעה בשורה משמחת ו"בגרות", יצירתו האחרונה של מונג'יו שהוקרנה גם היא בפסטיבל חיפה וזיכתה אותו בפרס הבימוי בפסטיבל קאן, עולה כעת לאקרנים. בסרט בוחר מונג'יו למקד נשים במרכז יצירתו, אלא שסיפור העלילה המרכזי נע גם סביב גבר, רופא ואב בשם רומיאו, שבתו אליזה עוברת תקיפה חמורה. התקיפה מגיעה ממש בשנה קריטית בה עליה לסיים את הבגרויות בממוצע גבוה על מנת לקבל מלגת לימודים יוקרתית באנגליה.

גם ביצירה הזו ניתן לראות את השוטים הארוכים האופיינים של מונג'יו (ושל הגל עצמו), את היעדרה של המוזיקה ואת ההישענות על דיאלוגים יום יומיים. אולם העלילה נעה בקצב מהיר יותר ביחס לסרט של מונג'יו ומתפרשת על פני תקופה ולא יממה אחת. המראות אינם קשים לצפייה כמו ביצירותיו האחרות, ההתמקדות בנשים ובנשיות היא לא רק דרך התמה של נשים כקורבן בחברה הפטריארכלית, אלא גם דרך האספקט ההורי והמוסרי.

כמו בשאר היצירות של מונג'יו אין טוב ורע מובהק ולכל אחד מהדמות יש הרבה היבטים מורכבים, אך השאלות שהיצירה הזו מעלה הן אוניברסליות, שאלות על הורות ומוסר שלא נוגעות רק בפרט לחברה הרומנית.  בסרט זה מונג'יו יוצר תמהיל מן המערב ומן המזרח, כזה שלא מתפשר על החזון האמנותי שלו, אבל פותח את סרטו החדש לקהל רחב יותר ומגוון. השילוב הזה אינו גורע מחזונו החריף הבמאי המוכשר, ואף מעניק ליצירה ממדים נוספים שעשויים לצרוב אותה באופן ממושך יותר בתודעה הפופולארית ולהוביל את מונג'יו ואת יצירותיו הבאות, למחוזות הצלחה חדשים. 

לפרטים נוספים ולקניית כרטיסים לסרט "בגרות">>