הבהלה לזהב והיווסדה של השמחה שבאומות העולם

סירה פורטוגזית שעצרה לבדוק מה יש על החוף בתקווה לסחור בפלפל עם הודו, שינתה את ההיסטוריה של דרום אמריקה ובשבילנו היא יסדה את המדינה המיוחדת שאנו מכירים היום – ברזיל.

ארווין פלר
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ארווין פלר
תוכן מקודם

בשנת 1925 התקיימה הקרנת הבכורה של הסרט "הבהלה לזהב" של צ'רלי צ'פלין, במהלך הסרט שהפך לפולחן והוליד קטעים רבים שנכנסו לפנתיאון, מוצאים את עצמם שני ההרפתקנים אוכלים נעל לאחר שנתקעו בלי מזון. אין הרבה אירועים שהשפיעו על העולם ועל הדמוגרפיה שלו כל כך הרבה כמו הבהלה לזהב, אך עדיין נראה כי ההברקה של צ'פלין כשהוא אוכל נעל, חזתה אמת היסטורית, ספק רב אם כל המדינות והעמים הילידים שלהן שגילו בתחומן זהב לא היו מוותרות עליו כיום... אך מה שקרה בהמשך הוא מה שהצמיח את ברזיל.

חוף קופה קבאנהצילום: Paura | Dreamstime.com

הפורטוגזים כבר הכירו את ברזיל והשתקעו באזור החוף בלבד, ביום מנומנם היה נראה כי הם מסתפקים בו ודי להם, אך אז נמצא רמז על כך שבתוככי הארץ יש זהב, הרעב התעורר ואיתו האירועים שלאחר מכן. ההיסטוריה של היבשת הדרום אמריקאית כבר משנה מסלול שוב, הפורטוגזים מיד יראו את האוצר החדש כשלהם, מאות אלפי מהגרים מרחבי העולם יגיעו לאזור בתקווה למצוא פרנסה, גדולה ומהירה אם אפשר.

 המהגרים האלו יחפשו ויחפשו, בהתחלה הם לא ינוחו. הם יחפרו, יפשפשו ויחטטו כלהקת אריות על גופו המסכן של הקורבן שנטרף זה עתה. בצד יחכו להקות הצבועים והנשרים לראות מה יצא להם מהשלל. הרבה מהקרביים ומהמעי הייתה צריכה האדמה המתבוססת הזו להקיא עד שנראה בברזיל ארץ שטופת שמש, נבחרת כדורגל להטוטנית, קפה משובח וחופים מלאים בבחורות ובחורים שזופים ושמחים.

ברזיל היא מדינה בגודל 8.5 מיליון קמ"ר (מקום 8 בעולם ופי 400 מישראל!!!) היא אמנם שטופת חופים אך היא בעיקר רמה המשתרעת מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד למערב היבשת ומקיפה את אגני הניקוז העצומים של נהרות לה פלטה והאמזונס. המצוקים בפנים היבשת, הנהרות הבלתי עבירים ויערות העד הנסתרים הקשו את הכניסה לתוך היבשת עד שהתגלה הזהב ואתו הכניסה נעשתה פשוטה יותר (או משתלמת יותר).

למידע נוסף על טיול מאורגן לדרום אמריקה עם פגסוס טיולים מאורגנים

פדרו אלווארס קאבראל הפורטוגלי הגיע לברזיל בטעות באפריל 1500 ולאחר שהבין את טעותו עזב את ברזיל מיד, אך על אף הטעות, 25 שנים מאוחר יותר היה החלק המזרחי של ברזיל, בעיקר החוף תחת שליטה של פורטוגל. בהמשך על מנת להצליח לעמוד בכמויות הביקוש לסוכר ולתירס הובאו לחופיה של ברזיל מיליוני עבדים מאפריקה, שעבדו בפרך. ברזיל החלה את תהליך יצירת העם הברזילאי המורכב בעיקר מאפריקאים, אינדיאנים, עמים נוודיים שונים מהאזור ופורטוגזים על שילוביהם השונים והמעניינים.

קרנבל ריו, המזוהה כיום עם ברזיל צילום: Samystclair | Dreamstime.com

כל כניסה מערבה וצפונה מהעומס האורבני של סאו פאולו וריו דה ז'נרו היא תזכורת עצובה אך נוסטלגית ודמיונית בעיקר לאותם ימים שכל עמי העולם או לפחות רובם רצו להתיישב במקום. הם רצו לזכות בנתח הזהב, היה נראה כי הולך ומתפרץ מהקרקע. במהלך השנים הבאות כולם ישלחו נציגים: איטליה, גרמניה, פורטוגל, ספרד, פולין, לבנון, סוריה, יפן, אוקראינה, רוסיה, ליטא, הונגריה, רומניה, ארמניה, סין וקוריאה. יהודים מארצות אשכנז ויהודים ספרדים, כל אלו ועוד באו לנגוס מהחופש, מהחוף וכמובן מהזהב. הם לא ידעו אז אך הם יצרו את אחד העמים המגוונים ביותר שיש.

הנסיעה נמשכת צפון מערבה לתוך המדינה וכל העיירות הנראות בדרך הן  שריד היסטורי חי לימים בהם ההרפתקנים נווטו את עצמם ביבשת בניסיון למצוא זהב אך ללא כל דבר מעבר. כמה הם היו צמאים? כמה רעבים? כמה התגעגעו ולמי? אלו הם דברים שכיום אנחנו רק מדמיינים בגבעות השוממות של מרכז ברזיל אל מול עוד עיירה מעורבת ומנומנמת, עדות לזהב שהיום כבר כורים באופן ממוסד... והרווח מימנו לממוסדים...

הר הקורקובדו, ריו- דה- ג'ניירוצילום: Renato Machado | Dreamstime.com

בחיפושם של אלו הם השתלטו והבריחו את האוכלוסייה המקומית שגם נדבקה במחלות ורובה נכחדה ונעלמה באכזריות, אלו שלא מעורבים היום עם שאר העם הברזילאי שמעבר לגיוון אתני מכיל גם גיוון היסטורי ומפגש בצומת דרכים קריטית וחשובה עבור העולם. המסע נמשך ואנו באזור בו שולטים בנוף גבעות ועמקים עמוקים. כמויות הגשם הרבות יצרו כאן יערות עד, גם אלו נעלמו תוך כדי פתיחת מכרות ובירוא היערות והשאירו את הנוף המדהים כאן למחוזות עבר ותעתוע.

 בניסיון להתעמק בזיכרון עוד קצת, להחזיק קצת ביד את מה שהיה כאן אז ולהסתובב במחוזות השיגעון של ההיסטוריה. אנו יורדים רגע מהרכב לטיול רגלי קצר, הנה בין העצים מוצאים אנו שביל שנפתח במצ'טה ומוביל אותנו היישר לתוך המים, אנו מרגישים את המים הקרירים ושוב חושבים על הפורטוגלי שבא מרחק של עשרות אלפי קילומטרים. האם גם אז המים היו קרים? האם גם אז השמש הייתה קופחת? האם זה הוא שחפר כאן את התעלה הרדודה של המים על מנת להוריד את האנרגיה שלהם עוד קצת בתקווה שתשקע שם פיסת זהב או יהלום שתצדיק את הדרך הארוכה ואת הגעגוע...

לכל הטיולים של פגסוס טיולים מאורגנים>>

לחזרה לערוץ מסע מסביב לגלובוס

מקור: פגסוס טיולים מאורגנים