רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסורת, מגוון, אדמה: מסע בעקבות האבוריג'ינים באוסטרליה

לכתבה
Dreamstime

קרבה לטבע, הבדלים תרבותיים ומאבק על זכויות – מהרגע שבו נחת האדם הלבן הראשון באוסטרליה, נאלצים הילידים להיאבק לשמירה על המסורת שלהם, ולקידום מעמדם בתוך החברה המודרנית

מה עולה לכם בראש כשאתם שומעים על האבוריג'ינים? תרבות קדומה ביבשת רחוקה? אולי דווקא סיפור על חברה שהוכחדה? או אולי תמונתה של האצנית האולימפית קת'י פרימן, שעשתה היסטוריה באולימפיאדה של סידני 2000? והאם בכלל – כל התשובות נכונות? אולי לפני שמנסים לחפש תשובות מוחלטות לשאלות הללו, כדאי לדעת שהאבוריג'ינים ומעמדם הם נושאים אקטואלים (שלא לומר בוערים), שנדונים ללא הרף בזירות הפוליטיות והחברתיות. כפי שנבין בהמשך, חלק מהקושי בהסדרת זכויותיהם, נובע לא מעט מהעובדה שלא מדובר בחברה אחת, אחידה, אלא באסופה של קבוצות אתניות שונות, שאין להן בהכרח הרבה מן המשותף.

אז נתחיל בעבר -עם הגעת האירופאים לאוסטרליה, החל ביבשת תהליך הכחדתה של האוכלוסייה המקומית והילידית, שחיה על האי עשרות אלפי שנים. אך תהליך ההכחדה לא "הצליח" עד תום, ולמרבה המזל נותרו לא מעט אנשיםמבני השבטים המקומיים הנקראים אבוריג'ינים. הישרדותם אפשרה להם (ולנו) לספר את סיפורם, לשמר את שפתם, מנהגיהם ותרבותם, ובד בבד להיאבק את מאבקם הצודק לזכויות.

פארק הלאומי אולורו-קאטה ג'וטה
Dreamstime

אך המאבק, כאמור, לא פשוט. היום, כמו אז, האבוריג'ינים מפוזרים מאוד ביחס ליבשת לא מפוזרת כלל. השבטים חיו זה לצד לזה בשכנות טובה, ללא מלחמות גדולות, וכיבדו את השוני האחד של השני. ההבדלים ביניהם באו לידי ביטוי בקודים של לבוש, שפה ואפילו מאכלים, ולפי הסממנים החיצוניים יכלו השבטים לזהות את האורחים (או השכנים), לדעת מה מיקומם ומה גודל השבט. גם אם בעיניים מערביות נראו (ונראים) האבוריג'ינים מקשה אחת, אזי ההבדלים הללו מהותיים, ואי עמידה עליהם יכולה להעליב את הילדים.

תהליך ההכחדה של האבוריג'ינים, כך לפחות לפי הערכות המקובלות היום במחקר, החל בראשית המאה ה-19. אז חיו באוסטרליה מעל שני מיליון בני אדם מבני השבטים שנקראים כיום אבוריג'ינים. לאחר מאבקים, אובדן שליטה, מחלות, איבוד שטחים ועוד, ההשערה היא שכיום חיים באוסטרליה פחות מחצי מיליון אבוריג'ינים. רק לשם השוואה באוסטרליה כולה ישנם קרוב ל–25 מיליון תושבים, מה שהופך את הילידים לקבוצה לא משמעותית במיוחד מבחינת גודל אם כי בעלת זכויות היסטוריות ברורות.

אוסטרליה - מבחר טיולים מאורגנים >>

מבחינת הילידים אגב, הגלובליזציה החלה עוד הרבה קודם, עם נחיתת האדם הלבן הראשון על חופי אוסטרליה. מדובר היה בכמה משלחות הולנדיות, שהצליחו להגיע אל האי במאה ה-17. על הנייר, המשלחות הללו עזבו בלי להשאיר חותם. גם ויליאם דמפיר, האנגלי הראשון שמגיע לאוסטרליה ב-1688, עוזב בסופו של דבר ללא ממצאים מיוחדים. אך התנועה לאוסטרליה גלגלה כדור שלג, ויצרה את התנאים להגעתו של קצין הצי הבריטי ג'יימס קוק, שישנה את פניה של היבשת לנצח. המטרה הרשמית  של הגעתו של קוק לאוסטרליה הייתה מחקר, וקיבל הוראות ברורות למנהל משא ומתן ולשתף פעולה עם המקומיים. אך קוק הודיע כי האי ריק מתושבים.כתוצאה מכך הוכרז האי כמושבת עונשין בריטית, ונשלחו אליה אסירים. יש מי שזוקפים את ההחלטה הזאת למה שהפך את אוסטרליה ליבשת לבנה, מפני שהחל את תהליך דחיקת רגליהם של האבוריג'ינים מאדמת מולדתם.

למרבה הצער, וגם אם חל שיפור בהסדרה החוקית של מעמד האבוריג'ינים, נדמה שמצבם הסוציו-אקונומי עדיין נמוך ומורכב. מצב זה משפיע מטבע הדברים גם על שימור התרבות. העובדה היא שהם הנמצאים בתחתית הסולם פועלים ביתר שאת לשימור צורת החיים האותנטית. מן העבר השני, מי שמצליחים לשפר את מצבם הכלכלי-חברתי, לא פעם יורידו את סממני השבט ואף מתנערים מהתרבות הילידית.

הקושי בשימור התרבות אינו רק פועל יוצא של הרצון להיטמע בחברה הלבנה. האבוריג'ינים, באשר הם תרבות עתיקה, העבירו את מסורתם לאורך ההיסטוריה בעל פה ובתוך המשפחה. כך ידעו השבטים לשמר מסורות, להעביר סיפורי עם, לחלוק אמונות ולקיים מסורתיים. תיעוד ומחקר מסודר נעשו רק על ידי אנתרופולוגים, אשר הביאו איתם (בוודאי בתחילת הדרך) תפיסות עולם ונקודת מבט מערבית, לבנה וקולוניאליסטית. מה שלא פעם מוחמץ במחקרים אלה הוא היחס של האבוריג'ינים לבעלי חיים. כשבטים החיים קרוב לטבע ולבעלי החיים, האבוריג'ינים הכירו היטב את בעלי החיים שחיו בסביבתם, כל חיה סימלה שלב בהתפתחותו של האבוריג'יני, מצב מסוים או מקרה. כך ידע כל אחד, בכל שלב באיזה שלב התפתחות הוא נמצא כפוף לבעל חיים המסמל אותו.

אז האם המאבק הסוער ומלא היצרים לזכויות יצליח לשמר את סממניה של התרבות המיוחדת הזאת? האם ההבדלים בין השבטים יישארו, או שאולי, לצורך הצלחת המאבק, יתאחדו צאצאי הילידים ויטשטשו את השוני? והאם, נוכח תהליכי גלובליזציה כל כך עוצמתיים, יצליחו שבטים אותנטיים, שגרים קרוב לטבע, להישמר? כנראה שרק העתיד יאמר. בינתיים, אפשר לנסות ללמוד, באופן אמיתי וכן, את התרבות המיוחדת הזאת, שיש לה היסטוריה עשירה של מנהגים, מסורת וגם לא מעט כאב.

פגסוס ישראל טיולים מאורגנים >>

חזרה לערוץ מסע מסביב לגלובוס