ההיסטוריה המודרנית של אירלנד

ישנם אירועים היסטוריים שיצרו כזה אימפקט ברחבי העולם, בזכות שינויים שנכפו וגם הסבל וההרוגים שהשאירו, שהם לא ישכחו לעולם. תהליך חלוקת אירלנד והאירועים הדרמטיים באי בתחילת המאה ה-20 נופלים תחת ההגדרה הזו

ארווין פלר, תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בניין העירייה בבלפסט, צפון אירלנד
בניין העירייה בבלפסט, צפון אירלנדצילום: Krzysztof Nahlik | Dreamstime.com

בבניית אתוס לאומי, נראה שכל אומה מנסה להשכיח ולהעלים את האירועים הלא נעימים, מלאי הסבל והאלימות שקרו בה או באשמתה, במטרה ליצור פיסת היסטוריה נקייה וסטרילית, שמשאירה את הנראטיב המקומי יפה ומעורר השראה. אך למציאות חוקים משלה, שאינם ששים למחוק כל זכר לאירועים מהסוג הזה, במיוחד אם התרחשו בתקופה המודרנית וניתן עדיין למצוא תושבים שחזו באירועים האלו ממקור ראשון.

תחילת המאה העשרים הייתה תקופה דרמטית בהיסטוריה: מלחמת העולם הראשונה הובילה להקמת תנועות לאומיות, חלקן אלימות, ולחיסולן של תנועות אחרות. עם תום המלחמה הגדולה,  נוצר מצב של מאבקי המשך, מקומיים וקטנים יותר. סיפורה של צפון אירלנד הוא ללא ספק אחד מהמורכבים שבהם.

בשנת 1829 הפכו הקתולים לאזרחים שווי זכויות לכל דבר באירלנד. מאחר שכבר לא הייתה להם סיבה לטעון לאפליה, הם יכלו לבחור את נציגיהם למוסדות השלטון ואף להתפתח במושבות האימפריה בעולם כולו.

מעוניינים לקבל מידע נוסף על טיול מאורגן לחו"ל – הקליקו לאתר פגסוס

היסטוריה עקובה מדם. דאבלין, אירלנד צילום: Ian Whitworth | Dreamstime.com

אמנם כלפי חוץ נראה היה שאירלנד השסועה מסכימה עם הקונספט של עם וטריטוריה תחת שלטון בריטי מתמשך במשך שני רבות, אך המציאות בשטח סיפרה סיפור אחר, מורכב יותר. האוכלוסייה האירית הייתה מחולקת לשני חלקים גדולים, שעיקרם בשני גלי הגירה. גל ההגירה הראשון שהתבצע בימי הביניים הביא איתו קתולים. אלו התבוללו בתוך האוכלוסייה הילידית והפכו חלק מהאי. גל ההגירה השני הגיע במאה ה – 17 והביא איתו את הפרוטסטנטים, ששמרו יותר על בידול וסגירות.

אל אלה התווסף מרכיב טריטוריאלי, כשבאלסטר, מחוז הממוקם בצפון אירלנד, היה ריכוז פרוטסטנטים משמעותי. במקביל התנהלו סכסוכי משנה קטנים יותר, כמו סכסוך פוליטי בין הנאמנים לכתר הבריטי לבין הבדלנים; בין בעלי האדמות לכאלו שאין להם אדמה; בין דוברי הגאלית המקומיים ודוברי האנגלית;  ובין האנגלו-סקסים לקלטים.

הלאומנים הבדלנים האירים נתקלו בבעיה: במהלך המאה ה – 19 הוכיחו שאין להם יכולת להשיג עצמאות באמצעים אלימים, אך דווקא תקווה נתלתה דווקא באמצעים פוליטיים, על ידי שכנוע המנהיגים, שנתקלו בכל פעם מחדש בהתנגדות בלתי רגילה של השמרנים תומכי האיחוד.

ערב מלחמת העולם הראשונה, שבה היה לבריטניה תפקיד מרכזי ודרמטי, היה גם זמן מתוח בממלכה, שם היה נראה שבכל רגע עומדת לפרוץ מלמד אזרחים בין תמכי העצמאות האירים לבין מתנגדיה הפרוטסטנטים בעיקרם הקשורים קשר ישיר לאנגליה ורואים בה ארץ האם.

שנים של קונפליקטים. דרי, צפון אירלנדצילום: Daniel M. Cisilino | Dreamstime.com

וכאן התרחש אירוע מכונן: הפגנה לאומנית שרצתה לנצל את חולשת בריטניה בחג הפסחא של 1916, גלשה לאלימות וברוטאליות של כוחות הממשלה הבריטית במרכז דבלין. האירועים גבו את חייהם של מספר מפגינים ובסופם - המנהיגים הצעירים הוצאו להורג. האירוע הזה שינה את מאזן הכוחות וגייס הרבה מאוד תומכים בעצמאות אירלנד. למעשה, עם סיום המלחמה הגדולה, התחילו מלחמת גרילה לעצמאות אירלנד.

ככל שמלחמת הגרילה, האלימות, השנאה ומספר הקורבנות גאו, בריטניה המותשת נטתה להכיר בצורך להפסיק את האלימות באירלנד ולסיים את הסכסוך. או אז הסתבר שאין אחידות בין המחוזות השונים באירלנד. המחוז הצפוני ביותר, אלסטר, התגלה כמורכב ביותר מבין מחוזות המדינה מאחר שהוא בחלקו פרוטסטנטי מובהק ובחלקו קתולי, למרות שיש בו גם חלקים מאוזנים ביותר.

לבסוף הוחלט על פיתרון אמצע שבו שישה מחוזות מתוך התשעה באלסטר יישארו כצפון אירלנד ולמעשה כחלק מהממלכה הגדולה, בעוד ששלושה מחוזות מאלסטר, יחד עם שאר אירלנד, יזכו לעצמאות. מאחר וזה היה פיתרון אמצע, תנועות התנגדות קיצוניות לא קיבלו את ההסכם, מה שהוביל להמשך האלימות לאורך מספר חודשים. כפועל יוצא של תקופה אלימה זו, קתולים רבים עזבו אל בלפסט ואלסטר, כשהפרוטסטנטים עזבו את אירלנד וחזרו לבריטניה. בהתחלה, היה נראה שהפיתרון יחזיק מעמד לאורך זמן, אך קיפוח של הקתולים בצפון אירלנד הביא להתפרצויות אלימות בשנות ה-60 ועד שנות ה-90, אז סוכם על הסכם חדש ששומר על השוויון והשקט בצפון, בינתיים.

טיול מאורגן לאירלנד – מידע נוסף באתר פגסוס

חזרה לערוץ מסע מסביב לגלובוס