פורטוגל: מאבקי כיבוש בדרך לגיבושה כישות מדינית ופוליטית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פורטו
צילום: Shutterstock
בשיתוף פגסוס
תוכן שיווקי
בשיתוף פגסוס
תוכן שיווקי

ההיסטוריה של פורטוגל כאימפריה מוכרת ונחקרה היטב:  המסעות הימיים, הצי הגדול ומגלי הארצות האמיצים והאצילים (וגם אלו שלא), נקודת המבט היהודית - הגירוש והאנוסים, וימי הביניים המאוחרות ועד העת החדשה. אבל בגלל העניין הרב בתקופות האלו, אנו יודעים פחות על תקופות אחרות, למשל סיפור הקמתה של פורטוגל.

עד לתחילת המאה-8 לספירה, בפורטוגל היו מספר ממלכות קטנות תחת שלטון זר. אך בתחילת המאה ה-8, החלו מלחמות ומאבקים פנימיים על ירושה, ששאבו את תשומת הלב מהמתרחש מחוץ לאזור. אלו היו שנים דרמטיות בעולם כולו: בערב הסעודית התאחד כוח דתי אדוק ועקשן סביב מנהיג עם כוחות חדשים ולהט דתי, שפנה לכבוש שטחים נוספים. השטחים ממזרח למכה היו קשים לכיבוש לכן הוא שועט אל קצה העולם בכיוון מערב וכובש את אל-מגרב (מרוקו של היום) מה שמעניק לו גישה לאוקיינוס ולדרום איבריה.

התוצאה של שני האירועים המשמעותיים האלו הובילה לפירוק השלטון הזר בפורטוגל ולמסעות כיבוש של שבטים מוסלמיים שהגיעו אל צפון אפריקה ורצו לכבוש שטחים עורפיים נוספים למדינות האם שלהם.

אחת הדמויות המיתולוגיות מתקופה זו הוא טארק אבן זיאד, מפקד כוח מוסלמי שנשלח על ידי הח'ליף ואליד הראשון מבית אומיה לכבוש את איבריה. טארק, בארברי במוצאו (כלומר, מהאוכלוסייה העתיקה והמקורית של צפון אפריקה), אסף סביבו צבא קטן של קצת יותר מעשרת אלפים חיילים. עם הגעתם לגיברלטר, השמיד את ספינותיו ואמר לחייליו שכעת נותר להם רק להילחם. לאט לאט, תוך כמה שנים, הצבא הקטן והאיכותי של אבן זיאד כבש את כל איבריה והפך אותה למוסלמית, הלא היא אל–אנדלוס (גם כיום בספרד קיים מחוז בשם אנדלוסיה - קהילה אוטונומית).

צילום: Shutterstock

הנוצרים לא השלימו עם הכיבוש המוסלמי של איבריה כמובן, ותכננו לכבוש אותה מחדש. שמו של מהלך זה יצא למרחוק כתהליך הרקונקיסטה. אם למוסלמים לקח כמה שנים בודדות לכבוש את איבריה ולפצל את הנוצרים לרסיסים, אזי הנוצרים נכנסו לתהליך שארך בערך 700 שנים לכבוש מחדש את כל חצי האי האיברי. הנוצרים היו מפוצלים לקבוצות קטנות ותתי נסיכויות אלו התרכזו בצפון. לאט לאט, תחת ברכת האפיפיור, כבשו הנוצרים שעל אחר שעל מהמוסלמים והקימו בהן נסיכויות קטנות.

טיול מאורגן לפורטוגל עם פגסוס

כך נוצר מצב שבהתחלה היה קשה לפיצוח. המוסלמים היו מאוחדים ומאורגנים תחת ממלכה אחת, אך לאט לאט התחיל תהליך הפוך: ככל שהמוסלמים איבדו שטחים, כך גם השלטון הפנימי שלהם התערער והם עברו להיות בשליטה של פרובינציות קטנות שנקראו טאיפות. לעומת זאת, ככל שהנסיכויות הנוצריות התקדמו וכבשו עוד שטחים, הוקמו עוד תתי נסיכויות קטנות תחת השפעתן, ושיתוף הפעולה ביניהן גבר וגדל.

אחת הנסיכויות הנוצריות החשובות, החזקות והבולטות הייתה קסטיליה ולאון (גם כן מחוז אוטונומי בספרד של היום). אלפונסו השישי, מלך קסטיליה ולאון - שהרבה בכיבושים עד כדי כך ששטחו כבר היה קשה לאחיזה - העביר את דוכסות פורטוקלה לידי בנו, אנריקה מבורגונדי. לאחר שזה נפטר בשנת 1,112, מי ששלטה בפועל הייתה אלמנתו, תרזה מלאון, שגידלה את בנם כיורש העצר וחיזקה את היחסים עם קסטיליה ולאון אך במקביל דאגה לקדם את הדוכסות על מנת לקבל עצמאות מלאה.

עם הגיעו של בנה, אפונסו אנריקש, לגיל 14, הוכתר כאביר והחל לקבל על עצמו את גינוני השלטון. לאחר שהצליח להבריח את אימו, הכריז אפונסו על פורטוקלה כעצמאית. מאחר ומלך לאון וקסטיליה לא השלים עם המהלך הזה, הם נאלצו להמשיך להילחם אלו באלו, כשהם נלחמים גם במוסלמים במקביל.

צילום: Shutterstock

לאחר מספר קרבות נוספים בהם ניצח את המוסלמים בשם כל הנסיכות, זכה אפונסו להערכה רבה ובתאריך 25.7.1139 קיבל את ברכת הדרך מהאפיפיור והכרה בפורטוגל כמדינה עצמאית, והוכרז כאפונסו הראשון - מלך פורטוגל.

הכתבה מובאת בחסות פגסוס טיולים מאורגנים - כחלק ממטרתה של החברה לעידוד וקידום היכרות עם תרבויות העולם והעשרת הידע של קהל קוראיה. פגסוס מזמינה את הקהל הרחב ליהנות מטיולים מאורגנים לפורטוגל ולמגוון רחב של יעדים בעולם, בליווי מדריכים מקצועיים ועתירי ידע. בואו להכיר תרבויות שונות, להיות חלק מנופי הטבע, לחוש את הפולקלור, לגעת באנשים, להכיר סגנונות, ללמוד על דתות, כלכלה, מערכות אקולוגיות, פוליטיקה מקומית ולהיות חלק מכל מה שמרכיב את היעדים המרתקים בעולם.

פגסוס מאחלת לכם טיול מהנה