מטפלים מרחוק - נשארים קרוב

ניהול ומעקב אחרי מטופלים מרחוק, סיוע בניהול מצבים רפואיים לצוותים המטפלים ושיפור איכות ורמת הטיפול הרפואי, תוך הפחתת המשימות והעלויות. כך הפכה הפלטפורמה הטכנולוגית, שפיתחה חברת IMNA Solutions, למגדל הפיקוח החכם של הצוות המטפל, המאפשר לאסוף, לנתח ולהנגיש את המידע הנכון לדור הבא של שירותי הבריאות

רחל נחמה-עבדי
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מערכת IMNA  צילומים יחצ
רחל נחמה-עבדי
תוכן מקודם

מכל נקודת מבט שנבחן את הדברים מדובר בפריצת דרך חסרת תקדים, כזו שהולכת לחולל מהפכה בשירותי הרפואה של כולנו ולהפוך את החיים להרבה יותר נוחים ובעיקר יעילים. על הרפורמה הזו חתומה IMNA Solutions, חברה ישראלית שהוקמה לפני שש שנים המתמחה בפיתוח טכנולוגיות דיגיטליות בתחומי הרפואה והמחקר. מערכת הוליסטית ורב תכליתית שפיתחה החברה מאפשרת לנהל, לעבד ובעיקר להבין את המידע הקליני של המטופל באמצעות מודלים לניתוחי דאטה המתממשקים למערכות ולמאגרי מידע מגוונים. "מגדל הפיקוח" החכם, נתמך בטכנולוגיית מיזוג נתונים המאפשרת לאסוף, לנתח ולהנגיש את המידע הנכון, לאיש המקצוע הנכון ובזמן הנכון, ובהתאם לכך להעניק למטופל טיפול אישי מיטבי.

מדד ה- Wellbeing

"לשים את המטופל במרכז זוהי מבחינתנו לא רק אמירה אלא המבוא לפעולות רבות נוספות", אומר ישראל חייקין, מנכ"ל IMNA Solutions. "בלי שהצד הרפואי יהיה מחובר למטופלים, כך גם המטופלים לא יהיו מחוברים ממש לתהליכים. מכיוון שאנחנו בוחנים היום עולם רפואי משתנה, שבו הקורונה לדוגמה מוציאה את המטופלים ובעיקר את הכרוניים שבהם, מהמרכזים הרפואיים ומשאירה אותם בבית כדי למנוע מהם את החשיפה לנגיף והאפשרות להדבקה, אזי כל האלמנטים הקשורים לטיפול מרחוק / טיפול ביתי מתעצמים ומכאן החיבור בין הצד המטפל לצד המטופל הוא קריטי".

ומהי המשמעות של "החולה במרכז" בימים שגרתיים?

"להסתכל על המטופל בצורה אחרת. על פי נתונים שפורסמו, עד תקופת הקורונה, מטופל אשר הגיע למרכז הרפואי, זכה לקשב מועט מהגורמים המטפלים (ממוצע של 7 דקות למטופל). התוצר היה התרחקות וחוסר שיתוף פעולה מצד המטופלים להנחיותיו של הצוות המטפל, מה שהגדיל את הסיכוי להידרדרות במצבו של המטופל, בוודאי במקרים של מחלות כרוניות. במיוחד עכשיו בימי הקורונה, העדר הנגישות של המטופל למרכז הרפואי בולט יותר וכפועל יוצא מכך, רבים מהמטופלים מפתחים תסמינים נוספים המקשים את מתן הסיוע של הצוות המטפל. לצורך כך פיתחנו את מדד ה- Wellbeing המשלב בתוכו את מצבו הפיזי, הנפשי והרגשי של המטופל. מדד זה בוחן מדדים פיזיים (כאב), תפקודיים ונפשיים, כמו חרדה ודכאון, ומהווה את קו הבסיס ההשוואתי לצורך התאמת טיפול ייחודי לכל מטופל. כאן פיתחנו מערכת שיכולה למדוד כאב סובייקטיבי בפרמטרים פרסונליים".

החברה פיתחה את מערכת ה-fHealth) HSI)

Signal Intelligence) המאפשרת לזהות ולהתריע אוטומטית על נתונים קליניים רלוונטיים, לנהל סיכונים ולהתאים  טיפול אישי על בסיס מעקב רציף וניתוח הנתונים, כל זאת תוך שיתוף פעולה ומעורבות של המטופלים באמצעות תקשורת רב ערוצית חכמה.

איסוף וניתוח כלל נתוני המטופלים מתבצע באמצעות Patient Generated Health Data) - PGHD) יכולות טכנולוגיות המאפשרות לאסוף ולנתח את כלל המידע הרפואי המתקבל מהמטופלים, בין היתר, באמצעות מכשירים ושעוני מדידה. כך לדוגמה מתאפשרת תקשורת רציפה ומאובטחת עם המטופל בביתו, איסוף, סיווג, וניתוח מידע קליני ואישי של המטופל, הבנה וניתוח של השפעות גורמים חיצוניים על החלמת המטופל, ובעיקר התנהלות של כל הגורמים בסביבה אחידה המאפשרת לצוותים הרפואיים לקבל תמונת מצב של המטופל ולהבין אותה בזמן אמת. העברת המידע המנותח לצוות המטפל באופן אוטומטי, מצמצמת את העומסים וחוסכת זמן יקר ורב ערך לגורמים המטפלים.

הנגשה בימי מגפה

חזון הרפואה מרחוק/הטיפול הביתי, המעמיד במרכז את המטופל שאינו נגיש לבית החולים, הפך רלוונטי במיוחד בתקופת מגפת הקורונה. חברת IMNA, שמזה שלוש שנים שוקדת על פיתוח טכנולוגיות לאור חזון "הרפואה מרחוק", פיתחה שתי פלטפורמות חכמות. הראשונה, TrialME פלטפורמה לניהול וייעול דאטה בניסויים קליניים, מבצעת דיגיטליזציה של הפרוטוקול והנגשתו לצדדים המשתתפים בניסוי והשנייה, ListenCare מערכת הוליסטית לניהול, מעקב רציף, תמיכה ושירות רפואי אישי מיטבי במטופלים מרחוק.

שתי הפלטפורמות כוללות לוח שליטה ובקרה (Dashboard) עבור הצד הרפואי המטפל ואפליקציה עבור המטופל והן תומכות בהתאמה ברצף הטיפולי ובמחקר הקליני.

"הרעיון מבחינתנו הוא שהחולה לא ירגיש לבד", מדגיש חייקין. "האופן בו אנו אוספים את המידע, מנתחים, מעבדים ומנגישים אותו לצוות המטפל, מייצר ידע חדש שלא היה קיים קודם לכן. מכאן, המטופל הופך להיות מעורב ומעורה יותר במצבו".

מדוע זה חשוב כל כך?

"כולנו הגענו מהמקום של להיות Caregivers, זה ב-DNA שלנו. אנחנו מגיעים לנושא מהמקום הכי אישי, לכן חשוב להתייחס לגורם המכריע שהוא האינדקס של ה-Wellbeing. בבתי החולים יש היום מערכות מצוינות, אבל הבעיה שהמערכות הללו אינן מדברות אחת עם השנייה, המידע לא מנותח ולא הופך לידע וברגע שמכניסים לתוך הנתונים של כל מטופל גם מדדים של איכות חיים כמו חרדה, לחץ, כאב ותפקוד, היכולת של הרופאים להבין טוב יותר פרסונלית מה עובר על אותו אדם ובהתאם לכך לתת טיפול תואם, היא הרבה יותר גדולה. לדוגמה, בהסתמך על מדד ה-Wellbeing רופא יוכל לדעת ולטפל טוב יותר במטופל סוכרתי עם לחץ דם גבוה שסובל מחרדה. הרופא מבין שהחלפת תרופה שניתנה למטופל לפני יומיים הקפיצה את המדדים הרפואיים שלו וגרמה לחרדה, כאב וחוסר שינה. מכאן, הרופא יכול לבחור דרך טיפול חדשה".

יש עוד פיתוחים על הפרק?

"בשנת 2021, אנחנו מתכננים להשיק מערכת אשר תזהה, בין השאר, באמצעות צילום הפנים של המטופל פרמטרים של כאב. אינדקס זה יהיה שובר שוויון לא רק בעולם המחלות הכרוניות אלא אף יסייע לטפל בספורטאים הסובלים מכאב. היכולת לעשות את האבחון באופן אוטומטי הינה משמעותית וחשובה. המטופל מחובר לאפליקציה ולשעוני ניטור כאשר המדדים שלו מנותחים באופן אוטומטי על ידי המערכת ומועברים לצוות המטפל. זו הפעם הראשונה שלוקחים את תחום הכאב והופכים אותו ליותר פרסונלי מאשר סובייקטיבי. אנחנו משתפים פעולה עם מרכזי כאב מובילים בארץ. המסע מאתגר מאוד ובטוחני שנוכל להמשיך ולהשפיע על אופן הטיפול והידע שהרופאים צוברים". 

בחזרה למדור