מכון שמיר וחברת פארמוקן נכנסו לתחום הפארמה עם "פטריות ההזיה"

שיתוף פעולה במחקר ופיתוח תרופות להתוויות רפואיות מבוססות פטריות פסילוסיבין, נחתם לאחרונה בין מכון שמיר למחקר וחברת הקנאביס הרפואי פארמוקן. המטרה: להכניס לבית המרקחת את התרופה הראשונה המבוססת על החומרים הפעילים בפטרייה

ענת יפה
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בנק הפטריות במכון שמיר   צילום דליה לוינסון
ענת יפה
תוכן מקודם

זה קרה בקיץ שעבר. במסגרת שיתוף פעולה פורה בין מכון שמיר למחקר, אוניברסיטת חיפה וחברת מסחור הידע האוניברסיטאית "כרמל", הועבר אוסף פטריות הכובע למאכל ולרפואה הגדול בארץ מהאוניברסיטה למכון. האוסף פותח על ידי פרופ' סולומון ואסר במשך שנים והזכויות עליו נותרו בבעלות האוניברסיטה ו"כרמל". עם קבלת האוסף קלט המכון את ד"ר דליה לוינסון, מיקולוגית מובילה בעלת שם עולמי בתחום פטריות הכובע, במטרה להביא לאזור הגולן ענף גידולי חדש ולקדם בקביל רעיונות מתחום הפארמה והפוד-טק.

במסגרת מחקר על פטריות מזנים שונים, החל במכון מחקר מקיף על הפטריות ממשפחת Psilocibae הידועות כ"פטריות הזיה". המכון קיבל את האישור הראשון בארץ ממשרד הבריאות למיצוי החומרים, המוגדרים בארץ כסמים מסוכנים, מה שגרם להתעניינות מצד חברות מתחום התרופות המיועדות למערכת העצבים. בחודש אוגוסט האחרון בחר המכון להמשיך בפיתוח המחקר עם חברת הקנאביס הרפואי הבורסאית  "פארמוקן", עמה נחתם מזכר כוונות. מטרת ההתקשרות, לפי הודעת חברת פארמוקן לבורסה מיום 16.8.2020, היא שיתוף פעולה למחקר ופיתוח תרופות להתוויות רפואיות מבוססות פטריות פסילוסיבין.

ד"ר דליה לוינסוןצילום: יח"צ

מהפטרייה לתרופה

מכון שמיר למחקר בקצרין פועל בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה, המועצות האזוריות בגולן ובחסות אקדמית של אוניברסיטת חיפה. במכון, שהוקם לפני למעלה משלושה עשורים, כ-80 עובדים, ביניהם 25 בעלי תואר דוקטור המפעילים מעבדות וקבוצות מחקר עם סטודנטים ועוזרי מחקר, רובם הגדול תושבי הגולן.

המכון מתמחה בנושאים בעלי ערך לאיזור הגולן ובהם חקלאות, אקולוגיה, חינוך וחברה ומהווה "מיני אוניברסיטה" באזור. סטודנטים לתארים מתקדמים עושים את עבודות התזה שלהם במכון וקרן מלגות משותפת של אוניברסיטת חיפה והמכון מסייעת לאותם סטודנטים במגורים באזור הגולן ובקבלת תואר אקדמי מהקמפוס בכרמל.

כחלק מהפעילות במכון חברו מספר חוקרים מתחומי מחקר מגוונים לביצוע מחקרים על עשרה זני פטריות שונים ממשפחת Psilocibae במטרה ברורה: להכניס את התרופה הראשונה, המבוססת על החומרים הפעילים בפטרייה, לבית המרקחת. ד"ר דליה לוינסון, אחראית על גידול הפטריות בשיטות הקונבנציונאליות כשבמקביל יבוצע גידול מתקדם בתרבית ובביו-ריאקטורים ע"י ד"ר אייל קורצבאום, מיקרוביולוג סביבתי, שיהיה אחראי גם על מיצוי החומרים הפעילים ובדיקתם במודלים שונים מתחומו. ד"ר שרה אזרד, כימאית אנליטית, תבדוק את פרופיל החומרים הפעילים ותשווה בין שיטות הגידול השונות למציאת שיטת הגידול המיטבית. ד"ר ירון דקל, ראש הקבוצה לאגרי-גנטיקה והמנהל המדעי של המכון, יבצע את הבדיקות הראשוניות על החומרים שיופקו במודלים של אלצהיימר. המחקר כולו יתבצע באופן שמתאים לתעשיית הפארמה ויעשה שימוש בחומרי גידול ומיצוי טבעיים שאינם מהווים בעיה בהמשך דרכה של פיתוח התרופה.

אוזנית הצדף בתרבותצילום: דליה לוינסון

מה ידוע על פטריות ההזיה?

ד"ר לוינסון: "החומרים Psilocybin ו–Psilocin, המצויים בפטריות ממשפחת Psilocibae, ידועים כבר אלפי שנים כבעלי תכונות פסיכו-אקטיביות ושמאנים מקסיקנים מטפלים בחולים עם פטריות אילו במגוון רחב של פתולוגיות. מאחר והטיפול, מטבע הדברים נעשה ללא מתודה אקדמית וללא נהלי FDA מחמירים, נותנים השמאנים למטופל מינון שנקבע על ידם של הפטרייה השלמה, כך שקשה לקבוע מתי, היכן ועם איזה חומר בדיוק הפטרייה משפיעה או לא על המטופל. מטרת המחקר היא להוריד את הנושא מתחום 'ההזיות' אל התחום המחקרי ולהתחיל לחקור באופן מסודר את החומרים והשפעותיהם".

מה ידוע על האופן בו משפיעים חומרים אילו על מערכת העצבים?

ד"ר דקל: "החומרים Psilocybin ו–Psilocin הם מה שאנו מכנים Pro-drug ו–Drug כאשר ה–Psilocin הוא החומר הפעיל יותר (ה–Drug) ומהווה תוצר פירוק של ה–Psilocybin. ה–Psilocin דומה באופן בולט להורמון ידוע, סרטונין, אותו הורמון שגורם לנו לתחושה טובה ושהתרופות הידועות נוגדות הדיכאון, פרוזאק וזובירקס, ניתנות על מנת לשמור את רמתו גבוהה במערכת העצבים. מחקרים הראו שלשני החומרים יכולת קישור למספר קולטנים של סרטונין במערכת העצבים כך ש'הקונצרט' העצבי המתלווה למתן חומרים אילו מתחיל להתבהר. יחד עם זאת, דרושה זהירות. מערכת העצבים היא מאוד מורכבת ואנו רק בראשית הבנת המורכבות שלה. לכן, שימוש לא מושכל בחומרים בעלי השפעה כה חזקה על מערכת העצבים יכול להסתיים לא טוב, כפי שנוכחנו ושמענו מסיפורים על צעירים שצרכו פטריות בטיול הגדול לאחר הצבא וחזרו לארץ אך לא לעצמם".

מידע פורץ גבולות

מחקלאות, אקולוגיה חינוך וחברה לתעשיית הפארמה, נראה שהמכון עשה קפיצה משמעותית מבחינת היקף המחקרים המבוצעים בו. "במכון פועלים חוקרים מצוינים שחייבים לצד העבודה האקדמית החשובה שלהם לבצע מחקרים יישומיים התורמים לאזור הגולן בו אנו פועלים", מסבירה מנכלי"ת המכון דינה גלעד. "זה אך טבעי שהחוקרים שלנו יצליחו לנתב את הידע הרב שלהם בין נושאים ותחומים שונים. לד"ר דקל, שפועל לצידי בניהול המכון, ידע רב בתחום פיתוח התרופות ואני סומכת ידיי עליו ועל צוות החוקרים הנפלא שעובד עמו שיעשו את המירב והמיטב על מנת לקדם את הנושא החשוב".

האם דווקא מהגולן תגיע הישועה למחלות שטרם הצליחו לפצח כגון אלצהיימר, דמנציה, דיכאון ועוד?

 גלעד: "אני לא חושבת שלעניין הגאוגרפי יש חשיבות בעידן שלנו. אנחנו מאוד אוהבים את הגולן ופועלים כתף אל כתף עם ראשי המועצות והגופים הגולניים בפתרון בעיות מקומיות, אך המדע שלנו פורץ גבולות. החוקרים שלנו מפרסמים מאמרים בבמות האקדמיות הבכירות בעולם ואני לא רואה מניעה שהבשורה הבאה תגיע מהגולן, הן בתחום הפטריות והן בתחומים נוספים. זה רק עניין של זמן".

בחזרה למדור