במפגש שבין מחקר להוראה אקדמית

קידום והרחבת הפעילות המחקרית של חברי הסגל האקדמי הוא אחד מיעדיה המרכזיים של המכללה האקדמית צפת, המפעילה ארבעה מרכזי מחקר רב תחומיים

מיכל אסף
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בית רוטשילד הדסה, המכללה האקדמית צפת   צילומים יוני לובלינר
מיכל אסף
תוכן מקודם

בחודש יוני האחרון מינה נשיא המכללה האקדמית צפת, פרופ' אהרון קלרמן, את חברי מועצת רשות המחקר של המכללה לשנים תשפ"א-תשפ"ב. מינויים אלו מצטרפים למינויה של ד"ר הדר נוימן, כראשת רשות המחקר במכללה, כבר בתחילת שנת הלימודים תש"פ, ועולים בקנה אחד עם היעדים הבולטים שהמכללה האקדמית צפת הציבה לעצמה.

כמו כן, מעניקה המכללה חשיבות עליונה לקידום ולהרחבת הפעילות המחקרית הרב תחומית של חברי הסגל האקדמי בתחומי מדעי הבריאות, המשפטים, מערכות המידע, מדעי ההתנהגות ומדעי החברה והרוח, בעוד היא מיצבה, וממשיכה למצב את עצמה, כמוסד אקדמי מוביל בתחומים אלו באמצעות מחקרים מגוונים.

"המכללה שואפת להקנות השכלה גבוהה באיכות הטובה ביותר בתחומי פעילותה, וזאת לצד הקניית ערכים של סובלנות והוקרה בין-עדתית בקרב הלומדים בה", אומר פרופ' אהרון קלרמן. "למרות שהמכללה משרתת בראש ובראשונה את תושבי הגליל, היא מתפתחת כמוסד המשרת את כלל תושבי הארץ וסטודנטים מחו"ל, כשדגש מרכזי בפעילותה ניתן ללימודי בריאות, וזאת לצד תחומי לימוד נוספים במדעי החברה והרוח".

לצד מחקריהם האישיים של חברי הסגל במכללה, ולצורך קידום נוסף ושימת דגש ייחודית, הוקמו במכללה כמה מרכזי מחקר ייעודיים ומובחנים: המרכז למחקר בין תחומי לפיתוח קהילתי רב תרבותי, המרכז לחקר תרבויות וקהילות בגליל, ושני מרכזי מחקר יישומיים בעיקרם, שהוקמו אך השנה, המרכז הגלילי לחקר בריאות דיגיטלית והמרכז לחדשנות ויזמות.

"מזה זמן גובר הצורך בקיומו של גוף מחקרי במכללה, אשר יחזק את ההוראה, ייצור שיתוף פעולה עם הקהילה האקדמית בארץ ובעולם וישפיע על התעשייה", אומר מנכ"ל המכללה האקדמית צפת, שלומי בן נון. "ברור לנו כי ההוראה האקדמית והמחקר שזורים יחד. רשימת המחקרים הארוכה, בהן עוסק הסגל האקדמי של המכללה, מעידה על החיות האקדמית הטבועה בה".

שימוש בביג דאטה לפתרון בעיות רפואיות

בחודש מאי האחרון נפתח במכללה האקדמית צפת המרכז לחקר בריאות דיגיטלית, המאפשר ניתוח נתונים מתקדם בשיטות אלגוריתמיות, הכוללות למידת מכונה (Machine Learning).

המרכז מתמחה בחקר נתונים ממוחשבים וביג דאטה (Data Science & Big Data) לצורך פתרון בעיות רפואיות סבוכות ועכשוויות באמצעים מתקדמים.

אחד המחקרים במרכז נערך על ידי פרופ' מאלכ יוסף מהחוג למערכות מידע ניהוליות במכללה. המחקר התחקה אחר מנגנונים להתפתחות מחלות בשיטות חישוביות וממוחשבות. על החלבונים המתבטאים בזמן התפתחות מחלות ניתן ללמוד רבות דרך חקר מולקולות הקרויות רנ"א שליח (mRNA), המעבירות מידע לייצור חלבונים בתא בזמן אמת. בנוסף, קיימות מולקולות מיקרו-רנ"א (miRNA) אשר יכולות לחסום באופן ספציפי מולקולות של רנ"א שליח ועל ידי כך לעכב ביטוי חלבונים מסוימים. עד היום, מחקרים התמקדו בביטוי mRNA או miRNA בנפרד. המחקרים המעטים ששילבו ביניהם התבססו על שיטות סטטיסטיות, כגון התאמה (קורולציה). במחקרו של פרופ' יוסף הוצג לראשונה אלגוריתם חדש בשם miRcorrNet, שמבצע אינטגרציה מבוססת למידה ממוחשבת כדי לנתח ביטויי גנים על ידי miRNA ו- mRNA. 

האלגוריתם החדש, שפותח במכללה האקדמית צפת, מתבסס על קיבוץ נתוני ביטויי גנים ודירוגם בצורה חישובית. מטרתם של ניתוחים משולבים כאלה היא להאיר את ההשפעות התפקודיות של ביטויי גנים במחלות מורכבות, דוגמת מחלת הסרטן. ככלל, כלי המחקר החדש צפוי לתרום משמעותית להבנה מעמיקה יותר של מחלות.

עישון פסיבי ופעילות גופנית

מחקר נוסף, שערכה המרצה והחוקרת בחוג לסיעוד הד"ר ציפי רגב-אברהם, בשיתוף צוות רופאים מהמרכז הרפואי זיו שבצפת, בחן האם עישון פאסיבי קשור לעלייה בסיכון להפרעת קצב הלב מסוג פרפור פרוזדורים בקרב נשים ישראליות?

המחקר כלל 102 נשים בגילאי 30-80 שאינן מעשנות וסובלות מפרפור פרוזדורים, ו- 109 נשים בריאות ללא פרפור פרוזדורים. כל המשתתפות התראיינו באמצעות שאלון שהתייחס לחשיפה לעישון פאסיבי בעבר ובהווה. תוצאות המחקר הראו כי קיים קשר משמעותי ומובהק סטטיסטית בין עישון פאסיבי לבין הסיכון להפרעות קצב מסוג פרפור פרוזדורים. הסיכון של נשים שנחשפו לעישון פאסיבי היה גבוה פי 2.81 בהשוואה לנשים שלא נחשפו כלל לעישון.

ככל שהנשים נחשפו לכמות גדולה יותר של עישון פאסיבי הסיכון שלהן לחלות בהפרעת קצב זו הייתה גדולה יותר.

מסקנות המחקר, שנערך במכללה האקדמית צפת, קבעו שחשיפה לעישון פאסיבי מהווה גורם סיכון משמעותי להופעת פרפור פרוזדורים.

כאבי גב? צאו לרכוב

מחקר נוסף וחדש בתחום חקר הבריאות נערך על ידי ד"ר אמירה דהאר, מהחוג לפיזיותרפיה במכללה האקדמית צפת. המחקר, שממצאיו פורסמו במהלך השנה האחרונה, בדק השפעה של פעילות גופנית אירובית סדירה על הטיפול בכאבי צוואר כרוניים. הצורך במחקר הועצם בעקבות העלייה המשמעותית בשכיחות כאבי הצוואר באוכלוסייה הבוגרת במדינות המודרניות בשני העשורים האחרונים.

המחקר נועד לבדוק האם תוספת פעילות גופנית אירובית מגדילה את שיעור הצלחת הטיפול אצל מטופלים עם כאבי צוואר כרוניים, בטווח הקצר והארוך (6 שבועות ו-3 ו-6  חודשים לאחר סיום הטיפול, בהתאמה).

במסגרת המחקר נבדקו 139 אנשים בגילאי 30-70, שפנו לטיפול בכאבי צוואר כרוניים בתשעה מכוני פיזיותרפיה שונים. לאחר בדיקה פיזית ומילוי שאלונים חולקו המטופלים רנדומלית לשתי קבוצות: קבוצת ביקורת, שקיבלה תרגילים ספציפיים לצוואר, שכללו חיזוקים ומתיחות, וקבוצת מחקר אשר קיבלה בנוסף אימון אירובי באמצעות אופני כושר. הטיפול כלל בין 8 ל-10 טיפולים, וארך כשישה שבועות. הערכה חוזרת נעשתה בסיום הטיפולים ושלושה ושישה חודשים לאחר מכן.

על פי תוצאות המחקר, שנעשה במכללה האקדמית צפת, פעילות גופנית אירובית השפיעה לחיוב באופן מובהק על אפקטיביות הטיפול בכאבי צוואר בטווח הארוך. כלומר, לאחר חצי שנה ממועד סיום הטיפול, רמת הכאב בקרב משתתפי קבוצת המחקר (שקיבלה בנוסף לטיפול הרגיל אימון אירובי) הייתה נמוכה יותר באופן מובהק מאשר בקבוצת הביקורת. כמו כן, הדיווח על כאבי ראש היה נמוך משמעותית בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הביקורת.

"הורות עם תנאים" דורשת חקיקה

מחקר נוסף, שנערך במסגרת בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, על ידי עורכת הדין, הד"ר פנינה ליפשיץ-אבירם וסגנית ראש בית הספר, הד"ר יעל עפרון, בחן האם ניתן להגדיר העדפה של עוברים בריאים על פני אחרים כסוג חדש של אאוגניקה.

אאוגניקה היא פילוסופיה שנויה במחלוקת העוסקת ב"השבחת" המין האנושי על ידי העדפה גנטית של תכונות ו/או קבוצות מסוימות באוכלוסייה. המחקר התבסס על מינוחים ועקרונות רפואיים ומשפטיים, הקשורים להפלות, לאאגוניקה ולמושג הנקראת "הורות מותנית", כלומר: הורות המותנית במצב מסוים כדוגמת בריאות העובר. מסקנות המחקר הן שיש צורך להעלות את הנושא בכללותו לסדר היום הציבורי, ובפרט חקיקת חוקים, אשר יסדירו את ההורות המותנית מבחינה משפטית.

הטענה של עורכות המחקר הייתה שאפשר לראות הורות מותנית כסוג של אאגוניקה, וכי הורות מותנית קיימת כבר היום ומוסדרת בדין במצבים אחרים, כגון אימוץ.

בחזרה למדור