היערות כמענה למשבר האקלים

ד"ר דורון מרקל
תוכן מקודם
יער הר אחים בגוש שגב  צילום כאמל עליאן, ארכיון צילומים קקל
ד"ר דורון מרקל
תוכן מקודם

עצים ויערות לא יעצרו את משבר האקלים אך הם עשויים להאט, לסייע ולשחק תפקיד חשוב במאבק החשוב הזה. ברוח זו מובילה קרן קימת לישראל מספר מהלכים להתמודדות עם שינויי האקלים ופועלת, בין היתר, לקידום מחקר ופיתוח לאגירת אנרגיה מתחדשת

השינוי האקלימי, המכונה גם "ההתחממות הגלובלית", הינו עובדה מדעית המקובלת על הרוב המוחלט של מדעני העולם. ה-IPCC

(International Panel on Climate Change) הינו פורום של כ-400 מדענים מובילים אשר מונה ע"י האו"ם לעסוק בהערכת שינוי האקלים שהתרחש בשנים האחרונות, הערכת השינוי הצפוי עד תום המאה ה-21 והאמצעים להתמודדות עם השינוי הצפוי. דו"חות ה-IPCC, אשר פורסמו בשנתיים האחרונות, לא מותירים ספק שמדובר במשבר

עולמי שמסכן את האנושות כולה. הדו"חות גם מסבירים שהגורם העיקרי לשינויי האקלים הוא עליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ובעיקר CO2 (פחמן דו-חמצני) שריכוזו עלה תוך 50 שנה מ-315 ppm (חלקי מיליון) בשנת 1970 לשיא של 414.7 ppm במאי 2019, ריכוז שלא היה קיים מזה מיליוני שנים. עליית ריכוז ה-CO2 נובעת מהעובדה שהחל מהמהפכה התעשייתית במאה ה-19 האנושות משתמשת בדלק פוסילי (פחם, פצלי שמן ונפט על כל נגזרותיו) כדי לייצר אנרגיה. שריפת הדלק הפוסילי, שהינו למעשה חומר אורגני, הינה ראקציית "נשימה" ההפוכה לראקציית הפוטוסינתזה (קליטה של CO2 ומים בשילוב אנרגיית אור וייצור חומר אורגני צמחי).

אגירת אנרגיה מתחדשת

בכדור הארץ משתחררים כיום לאטמוספירה כ-10.5 מיליארד טון של פחמן בשנה ונקלטים חזרה רק 5.6 מיליארד טון (3.1 ביערות וביבשה ו-2.5 באוקיינוסים). המשמעות היא עלייה מתמדת של ריכוז ה-CO2 באטמוספירה. לכן, המשימה החשובה ביותר במסגרת ההתמודדות עם שינויי האקלים היא הפחתת פליטות ה-CO2 וקליטת ה-CO2 מהאטמוספירה. קיבוע הפחמן באוקיינוסים אינו

ניתן לשינוי בפעילות או בהתערבות של האדם ואילו קיבוע הפחמן ביערות בכדור הארץ, בשל פעילות הפוטוסינתזה של העצים, דווקא תלוי בכמות היערות בכדור הארץ ובשרידותם. כך למשל השינויים בריכוז ה-CO2 יורדים במהלך הקיץ בחצי כדור הארץ הצפוני מאחר שבחלק זה של הכדור יש הרבה יותר יערות מאשר בחצי הכדור הדרומי. היערות אם כן, מהווים את אחד הכלים המרכזיים של האנושות לקליטת ה-CO2. כחלק מכך ויסות

ריכוזו באטמוספירה, כתשובה מרכזית לשינויי האקלים, בא לידי ביטוי בתוכניות מאסיביות לנטיעת יערות בהודו, סין, אפריקה ואוסטרליה המקודמות כיום כמענה למשבר האקלים.

כל תכנית בנושא שינויי האקלים ראוי שתכלול שלושה מרכיבים: הפחתת פליטות וקיבוע פחמן (Mitigation), הערכות לשינויי האקלים הצפויים (Adaptation) וחינוך ומחקר (Education). ברוח זו וכגוף המשמעותי בישראל בתחום הסביבה, מובילה קק"ל מהלך להתמודדות עם שינויי האקלים ופועלת בשלושת התחומים לעיל. הפעילות העיקרית בתחום ה-Mitigation הינה שימור היערות בישראל ופיתוחם המקדם את קליטת הפחמן וקיבועו. בנוסף, קק"ל פעילה בתחום האנרגיות המתחדשות בהצבת פאנלים סולריים במאגרי המים שבנתה, בקידום תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות במועצות האזוריות ובקידום מו"פ לאגירת אנרגיה מתחדשת. בתחום ה-Adaptation פועלת קק"ל להתאמת היער לשינויי האקלים הצפויים; ואף פועלת לשימור בתי גידול לחים הנמצאים בסכנת ייבוש לאור הבצורות והירידה הרב שנתית בכמות הגשם, בעיקר בצפון ישראל. פעילות קק"ל בתחום ה-Education מתרכזת בקידום תכניות חינוך ומו"פ ייעודיות בנושא משבר האקלים, כשלאחרונה אף יצאה בקמפיין למניעת השלכת מוצרי פלסטיק חד פעמיים ביערות.

קיבוע הפחמן ביערות ישראל

בישראל, היערות הם הכלי היחיד שקולט CO2 (מאחר ומזרח הים התיכון, בניגוד לאוקיינוסים דווקא פולט CO2 במקום לקלוט אותו) כשכיום הם קולטים כמיליון טון פחמן בשנה שהם כ-3.7 מיליון טון פחמן דו חמצני. אמנם, כמות הפחמן הנפלט בישראל ממכוניות ותעשייה גבוה משמעותית מזה הנקלט על ידי היערות, אך על המדינה (כמו שאר העולם) לפעול במקביל להפחתת הפליטות מצד אחד, ולשימור ואף להגדלת הקליטה של הפחמן ביערות מצד שני. 

ביער יתיר שבנגב מתקיים ניטור ומחקר רב שנים של קבוצת המחקר ממכון ויצמן בראשות פרופ' דן יקיר, חתן פרס ישראל. ממצאי מחקריו של פרופ' יקיר מראים כי היער הנטוע ביתיר מקבע פחמן נטו (קליטת פחמן לפוטוסינתזה פחות פליטת הפחמן בנשימה) בכמות של כ-200 טון פחמן לקמ"ר ואילו היער בביריה בגליל, מקבע כמות גדולה עוד יותר. הנתון המדהים הוא שקצב קיבוע נטו זה, דומה לקצב הקיבוע נטו של היערות הממוזגים האירופאים (יערות אלו קולטים יותר פחמן לפוטוסינתזה אבל גם פולטים יותר פחמן בתהליך הנשימה בלילה ובחורף).

ניתן לתרגם את ערכי הקיבוע לעיל לסדר גודל של כ-8 ק״ג פחמן או 30 ק״ג CO2 (פחמן דו-חמצני) לעץ לשנה. אם נניח שעץ מתקיים כ-60 שנה בממוצע המשמעות היא שהעץ יקבע כ-1,800 ק״ג פחמן דו-חמצני במשך חייו, 2 טון בקרוב. לשם השוואה, מכונית משפחתית ממוצעת שורפת 100 גרם של CO2 בנסיעה של ק"מ אחד. כלומר, קיבוע CO2 של עץ אחד במשך חייו מקביל בקרוב לנסיעה של כ-20,000 ק"מ במכונית המשפחתית. אם משפחה ממוצעת של 5 נפשות נוסעת במכוניתה כ-30,000 ק"מ בשנה אזי כ-100 עצים קולטים את ה-CO2 הנפלט ממכונית זו במשך השנה.

מחקריו של פרופ' יקיר עוסקים גם באלבדו (החזר הקרינה) אשר ירד ביער יתיר, כאשר היער ניטע בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אך זהו שינוי חד פעמי שאירע בעת נטיעת היער ומאז תהליך קיבוע הפחמן הולך ומצטבר משנה לשנה. מחקריו של פרופ' יקיר, מלמדים שתהליך הקירור הפנימי, אשר נלמד במחקריו ביער יתיר, יכול דווקא להביא ביערות גדולים למשיכת אוויר קר ולח ולגרום לשינוי חיובי באקלים. לפיכך, היערות בישראל באקלים מדברי למחצה, יכולים לשמש דוגמה לייעור דומה באפריקה ובאוסטרליה, בשטחים גדולים בהרבה שיכולים להביא לקיבוע פחמן אטמוספירי משמעותי שישנה את המאזן הגלובלי הנוכחי. מכאן שהיערות בישראל, למרות שחלקם יערות נטע אדם, מהווים נדבך חשוב במאבק של כולנו במשבר האקלים.  

לסיכום, עצים ויערות לא יעצרו את משבר האקלים, אך עשויים להאט, לסייע ולשחק תפקיד חשוב במאבק החשוב הזה. פעילות הפוטוסינתזה (הטמעה) של העצים והיערות, היא עדיין הכלי היעיל ביותר של האנושות לקליטה וקיבוע של CO2, ובישראל כמעט הכלי היחיד. ליערות תפקידים נוספים מלבד קיבוע הפחמן, ולכן חשוב להמשיך ולשמר ואף לפתח את היערות בישראל, הטבעיים ואלו שניטעו על ידינו, ב-70 השנים האחרונות.

הכותב הוא המדען הראשי של קק"ל

בחזרה למדור