כלכלה מעגלית: הפתרון למשבר הקיימות

כתר החלה בישראל פיילוט ראשון מסוגו לאיסוף ומיחזור פלסטיק, שצפוי להתרחב בקרוב ברחבי הארץ. על הקו עם אודי שגיא, מנכ"ל כתר ישראל

ענת יפה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אודי שגיא
ענת יפה
תוכן שיווקי

שלום לאודי שגיא, מנכ"ל כתר ישראל. בימים אלה אתם עמלים על מיזם חדש ומסקרן בתחום הקיימות. תוכל לספר עליו?
"יש לי חזון לעשות טוב בעולם באמצעות איסוף פלסטיק, כך שבמקום לעבור להטמנה ולהזיק לקרקע ולסביבה, הוא יועבר למיחזור ולנו יש את האפשרות לעשות זאת. הפרויקט החדש שלנו מבקש לעשות בדיוק את זה ולקדם את חזון הכלכלה המעגלית ע"י פעולה מאוד פשוטה של איסוף ומיחזור פלסטיק עד השלב בו הוא חוזר כחומר גלם לתעשייה. אנחנו שואפים לרתום עיריות ואת הציבור לקחת חלק פעיל במיחזור פלסטיק, כדי להתמודד ביחד עם משבר הסביבה. בתור חברה גדולה במשק, ובפרט כשחקן הגדול בעולם בתעשיית הפלסטיק, אנו חשים אחריות מיוחדת לדאוג לערכי הקיימות בקהילה בפעילויות ובפרויקטים שונים, וכן בחינוך והסברה. קרית אונו היא העיר הראשונה בישראל בה התחלנו לאסוף באופן יזום פלסטיק מהתושבים, להעביר אותו למיחזור במקום להטמנה ומשם לגרוס אותו כדי שיהפוך לחומר גלם שיחזור בדמות מוצרים חדשים איכותיים ועמידים לשנים רבות. בשבועות הקרובים מאוד נתרחב לערים נוספות בארץ שכבר נרתמו לחזון שלנו בהן כרמיאל, כפר סבא וערים נוספות שיצטרפו אליהן. במקביל, מאחר ואנחנו חברה גלובלית, אנחנו כבר מקדמים פעילות דומה בצפון אמריקה ובאירופה". 


פלסטיק הוא לא בדיוק הדבר הראשון שעולה בראש כשמדברים על קיימות. איך זה מסתדר?
"ברוב המקרים הבעיה היא לא הפלסטיק עצמו אלא מה שעושים איתו ואני שמח שהשאלה עלתה כי היא מאפשרת לי להסביר את ההבדלים בין פלסטיק טוב לפלסטיק רע. במובנים מסוימים פלסטיק הוא חומר שמסתדר מצוין עם חזון הקיימות: ייצור פלסטיק מצריך הרבה פחות אנרגיה מאשר ייצור של חומרים אחרים כמו מתכת וזכוכית, ואינו כרוך בבזבוז משאבים טבעיים. בנוסף, כאשר הוא מיוצר בצורה נכונה, ניתן למחזר אותו ב-100%. אצלנו בכתר, למשל, 100% מהמוצרים ניתנים למיחזור, ו-40% מהמוצרים שלנו בממוצע מיוצרים מחומרי גלם ממוחזרים. אגב, אנחנו מתכוננים להגדיל את המספר הזה ל-55% תוך שנים אחדות ולהשקיע המון משאבים בחדשנות מוצרית וטכנולוגית המבוססת על חומרים חדשניים. ומנגד ישנו הפלסטיק החד פעמי. זה שאינו עמיד, מושלך בחופי הים והטבע ולרוב אינו ניתן למיחזור". 


איך הפרויקט החדש שלכם יסייע לסביבה?
"המטרה העיקרית שלנו היא להעלות את המודעות ולעודד את הציבור והרשויות למחזר פלסטיק במקום להעביר אותו להטמנה. אם עד היום מחסנים, כסאות, צעצועים וכדומה היו מושלכים ומוטמנים – אנחנו מציעים פתרון חדש של איסופם וגריסתם. הרווח פה הוא כפול משום שגם נחסוך המון פסולת מלהגיע להטמנה וגם נייצר חומרי גלם שיועברו לשימוש חוזר". 

לדאוג לערכי הקיימות בקהילה בפעילויות ובפרויקטים שוניםצילום: כתר


מדוע החלטתם לערוך את הפיילוט דווקא בקריית אונו?
"מצאנו בקריית אונו שותפים נהדרים לדרך ולרעיונות הקיימות שאנחנו מאמינים בהם, זו עיר שכבר שנים ארוכות מאמינה בקידום ערכי איכות הסביבה ואוכלוסייה בעלת רמת מודעות גבוהה מאוד לסביבתם ולנושאי קיימות ואני מודה לידידי ראש העיר ישראל גל, על שהיה הראשון לחבור אל חזוננו. כבר היום אנחנו בקשר עם מספר עיריות נוספות שיתחילו את הפיילוט בימים עד השבועות הקרובים. המודעות לנושא עולה בכל הארץ ומצאנו שותפים רבים נהדרים".


הזכרת קודם את מודל הכלכלה המעגלית. תוכל לפרט על כך?
"בוודאי. כלכלה מעגלית היא גישה שמבקשת להטמיע רעיונות מתחום הקיימות בחיי היום-יום ובכלכלה: הרעיון הוא לצמצם ככל האפשר בזבוז, זיהום וכילוי של משאבים טבעיים, ובמקום זאת לשאוף לשימוש חוזר, שיתופיות ומיחזור רבים ככל האפשר של חומרי גלם. זאת בניגוד לכלכלה המסורתית המבוססת על המודל הלינארי, של שימוש חד פעמי בחומרים וזריקתם. אני חושב שכבר עברנו את השלב שצריך לשכנע ולהסביר את הנזקים הכבדים במודל הקיים. עבורנו זו מחויבות להראות שדרכים אחרות אינן רק אפשריות, אלא גם כדאיות לכולם. במקרה של הפרויקט החדש שלנו, המעגל יעבוד בצורה הבאה: התושבים נפטרים מהפסולת הפלסטית שלהם; אנחנו אוספים את הפסולת ומעבירים אותה לנקודת פינוי עירונית לצורך דחיסה; משם לוקחים את הפלסטיק למתקן מיון וגריסה; חומר הגלם הממוחזר מגיע למפעלים שלנו, שם אנחנו מייצרים מוצרים חדשים שחלקם יחזרו חזרה לרווחת התושבים". 

טנדר איסוף פלסטיקצילום: עיריית קריית אונו


איזה סוג של מוצרים תאספו במסגרת הפרויקט?
"חשוב לציין שנאסוף כל מוצר מתאים, לא רק של כתר. מדובר בכמעט כל סוג של מוצר רב שימושי המכיל פלסטיק: רהיטים, מחסנים, צעצועים, מערכות ישיבה, קופסאות ועוד ועוד. בעצם, אפשר להגיד שאנחנו יודעים למחזר הכל חוץ ממוצרים כמו אריזות של מזון ומשקאות, כלים חד פעמיים, שקיות, צינורות ומוצרי חשמל".


יש חששות כשהולכים על פרויקט כזה?
"כמו תמיד, יכול להיות לך רעיון מבריק, אבל אם אתה לא מצליח לרתום את הציבור לקחת בו חלק ולשתף פעולה, זה ישאר בגדר רעיון. מוכרחים לקחת בחשבון את הגורם האנושי ואת הציבור, ואיתם את שיתוף הפעולה. לכן, את הפרויקט הזה תכננו כך שיהיה ברור ופשוט ככל האפשר, ועם מינימום טרחה – הן ברמת ההסברה, באמצעות קמפיין מקומי בשיתוף העיריות, והן ברמת התפעול עצמו: התושבים לא יצטרכו להסתבך כדי למסור את הפריטים שאינם בשימוש, אלא להזמין את ניידת האיסוף בתיאום מול המוקד העירוני או אפילו באמצעות מספר וואטסאפ ייעודי".


אפשר לומר שהערך החינוכי הוא לא פחות מהשימוש במוצרים הממוחזרים, לא?
"בהחלט. כשאני ובני דורי היינו ילדים למדנו על חשיבות חגורות הבטיחות ברכב ואנחנו הנחלנו את הנושא להורינו. הרעיון דומה גם כאן. בסופו של יום, אנחנו מעוניינים שהתושבים יתרגלו לאסוף פסולת פלסטית ולמחזר אותה, ושיבינו את החשיבות שבכך, ולהערכתי זה יצליח אם הדור הצעיר יהיה חלק מכך. כחלק מהפרויקט בכוונתינו ליצור תוכניות הסברה לבתי הספר והגנים. כמובן שכשאתה רואה בעינייך שהפלסטיק שמיחזרת אתמול חזר אליך היום בתור ספסל, כיסא או מתקן אחר, זו הדרך החזקה ביותר ללמוד ולהפנים את חשיבותה של קיימות". 

אודות כתר 
כתר, הקבוצה הגדולה בעולם בייצור מוצרי צריכה מפלסטיק, פלסטיק ממוחזר וחומרים מתקדמים אחרים, נוסדה בישראל ב-1948 והיא מושתת על חדשנות, יזמות ועיצוב פורץ דרך. מרכז החדשנות ומרכזי הפיתוח של כתר נמצאים בישראל, וכך גם 8 מתוך 21 מפעליה בעולם, היא מעסיקה 5,000 עובדים ברחבי העולם ופועלת ב-100 מדינות. בכתר עובדים כתף אל כתף עובדים מכל הדתות, בדו קיום ורעות אמיתית ויחד הם חלק מחברה גלובלית, חדשנית, המהווה גאווה ישראלית אמיתית. כתר היא הרבה יותר מהאייקון הישראלי של כסא פלסטיק לבן: היא מובילה עולמית בתחום ריהוט הגינה, מחסנים, ארגזי כלים ומוצרים לבית. בין היתר בזכות אסטרטגיית הובלה במסחר המקוון באמזון ושחקנים משמעותיים אחרים בעולם. לכתר יש בישראל רשת חנויות בפריסה ארצית והיא יצואן המכולות הגדול במדינה.