המסע האינטלקטואלי של כל "השבטים" בישראל

כדברי נשיא המדינה ראובן ריבלין, החברה הישראלית מורכבת משבטים, ובעיה זו הולכת ומחריפה. בני ארבעת השבטים – החילוני, החרדי, הדתי והערבי – כמעט אינם נפגשים לאורך כל שנות לימודיהם, שכן מערכות החינוך שלהם לרוב נפרדות זו מזו. גם באקדמיה, יהודים וערבים כמעט אינם באים במגע אלו עם אלו בלימודיהם המשותפים, כפי שדווח לאחרונה בהארץ ("ערבים עם ערבים, יהודים עם יהודים: מדוע מוחמצת ההזדמנות למפגש בין הקבוצות באקדמיה", שירה קדרי-עובדיה, 30.11). תוכנית "מסעות דעת" הפועלת במכון ון ליר בירושלים מבקשת להתמודד עם בעיה זו. התוכנית מטפחת בקרב עמיתיה כישורי התבוננות ויכולת לנתח סוגיות אינטלקטואליות עמוקות – מתוך התייחסות לבעיות השעה בארץ ובעולם, ולקשרים בין רעיונות עומק לבין המציאות החברתית והפוליטית העכשווית.

התוכנית החדשנית והייחודית פועלת זה שלוש שנים, ובמסגרתה נפגשים צעירים מוכשרים ומבטיחים ללימוד משותף בתחומי מדעי הרוח והחברה, לשם העשרה אינטלקטואלית. בכל שנה מתקבלים לתוכנית כ-15 צעירות וצעירים מכל רחבי הארץ, מתוך מאות מועמדים. יש ביניהם יהודים וערבים, חרדים, דתיים וחילונים, מהמרכז ומהפריפריה. הצעירים מגיעים לתוכנית בקיץ שלפני תחילת לימודיהם לתואר הראשון. מהם שבחרו ללמוד מדעי הרוח, ומהם שמתכוונים ללמוד מדעי הטבע ולימודים טכנולוגיים, לרבות רפואה, מדעי המחשב ומדעי המוח. המשותף לכולם הוא הסקרנות האינטלקטואלית ויכולת הלימוד הגבוהה, לצד פרופיל מנהיגותי מבטיח. הרבגוניות האנושית בתוכנית מאפשרת מפגש בין שלל נקודות מבט ומעודדת תרבות של שיח אזרחי המכיר במגוון ומאמץ אותו.

ראשת התכנית, ד"ר יוכי פישר, מדגישה את הצורך לגבור על השבטיות וליצור למידה בין-מגזרית בהשכלה הגבוהה: "יש לפתח מרקם לימודי ולטפח ידע וסקרנות אינטלקטואלית משותפים ובין-תרבותיים, עוד לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה. חשוב להנגיש את השיח הזה ולשתף בו גם מגזרים שאינם נוטים להשתתף בתוכניות כאלה. חוויות החיים השונות, זוויות הראייה הרבות והמגוון העמוק של דעות והשקפות מעשירים את הדיונים ותורמים להבנה עמוקה יותר של חומרי הלימוד". 

על חשיבות הגיוון האנושי וריבוי נקודות המבט לחוויית הלמידה מעידים העמיתים. כך למשל אמר יוסף, בוגר ישיבת חרדית: "השילוב בין תחומי הידע העמוקים והשילוב החברתי, הלא מובן מאליו, היו משמעותיים ואפקטיביים מאוד. היה מרחב קולות מהחברה הישראלית וכולם נשמעו באופן הוגן, מכובד ויפה. מצב זה גרם לי לחשוב מחדש על המון דברים שהיו לי ברורים ופשוטים". 

עמיתה אחרת, זינב, העידה: "האנשים שהכרתי פה הביאו איתם עולמות, אמונות וערכים שונים לגמרי מאלו שאני באתי איתם, אבל הדבר הכי חשוב שהיה משותף אצל כולנו הוא היכולת לשמוע ולשוחח אחת עם השני. השיחה הזו עם אנשים כל כך שונים ממני הייתה הראשונה מסוגה בחיי, דבר שגרם לי להרחיב את האופקים שלי ולראות את העולם בעיניים של אנשים אחרים".

העיקרון המנחה של התוכנית הוא למידה המוטמעת בעולם. לפיכך, הלימודים כוללים סמינרים, הרצאות ודיונים – לצד סיורים בשטח המדגימים כיצד השאלות התיאורטיות העולות בתוכנית באות לידי ביטוי בעולם החיצוני. נוסף על כך מתקיימות סדנאות כתיבה ויצירה, ומשתתפי התוכנית אף זוכים לשיעורי יוגה, אימפרוביזציה, שירה במקהלה ועוד – שמטרתם לסייע לכל אחד ואחת מעמיתי התוכנית להביע את עצמם במגוון דרכים.

גם להיבט החברתי חשיבות מרכזית בתוכנית: העמיתים מתגוררים בדירות משותפות ומבלים יחדיו כמה שבועות רצופים ואינטנסיביים במהלך הקיץ. החיים המשותפים תורמים הן לגיבוש הקבוצה וליצירת חוויה חברתית ייחודית, והן להעצמת החוויה האינטלקטואלית – בזכות המפגש הבלתי אמצעי עם מגוון דעות ובזכות הדיונים שמתעוררים בכיתת הלימוד ונמשכים ביתר שאת בדירות. 

הפעילות נמשכת לאורך השנה, גם לאחר סיום תוכנית הקיץ: העמיתים מפתחים פרויקטים אישיים של מחקר ועשייה חברתית ותרבותית, מתוך ליווי צמוד של צוות התוכנית ושל מנחים הנבחרים לפי תוכן הפרויקט.

מדעי הרוח ובעיות השעה
ראש המכון, פרופ' שי לביא, מתאר את הצורך בחיבור בין השכלה הומניסטית ובין "החיים עצמם": "בישראל, מי שלומד מדעי הטבע או לימודים טכנולוגיים נחשף רק מעט ללימודים ההומניסטיים, משום שאלו אינם נתפסים כחיוניים להבנת עולמנו ולעיצובו. גם במדעי הרוח, דגש על התמחות דיסציפלינרית עלול לבוא על חשבון ראייה אינטלקטואלית רחבה, המוכתבת על ידי הפרובלמטיקה הנתונה ולא על ידי חלוקה מסורתית לתחומי דעת. התוכנית רואה את הלימודים ההומניסטיים ככרוכים באתגרים האינטלקטואליים שמציב בפנינו ההווה, ומדגימה זאת לסטודנטים באמצעות חוויה לימודית המעגנת רעיונות עומק בחיי היומיום".

ואכן, הנושאים הנלמדים בתוכנית מבטאים את החיבור הזה. בין השאר נידונות בה הסוגיות האלה: הסכסוך הישראלי–פלסטיני; מקומה של הטכנולוגיה בחיינו; יסודותיהן של הדת והחילוניות ומצבן בעולם כיום; סדר ואי-סדר חברתיים והדרך שבה הם מעוצבים; כיצד לזהות את הטוב ואת הרע ולאמץ גישה מוסרית; מהי דמוקרטיה ליברלית וכיצד מיישבים את הקונפליקטים שבה; פמיניזם ואתגריו העכשוויים; ועוד. עמיתי התוכנית זוכים לשמוע שיעורים מפי מיטב המרצים, בהם פרופ' שי לביא, פרופ' ניסים מזרחי, ד"ר יוכי פישר, ד"ר ראיף זריק, הסופר פרופ' א"ב יהושע, ד"ר עפרי אילני וד"ר רונית עיר-שי. בשנתיים הראשונות של התוכנית זכו העמיתים ללמוד גם מפי פרופ' רות גביזון ז"ל, שהייתה מהוגות התוכנית וממעצבותיה.

העמיתים והבוגרים מעידים שההשתתפות בתוכנית היא חוויה ששינתה את חייהם. לדבריהם, התוכנית הרחיבה את הידע שלהם בנושאים רבים, אך היא בעיקר חשפה אותם לרעיונות חדשים ופתחה בפניהם דרכים ושיטות ייחודיות לניתוח העולם מתוך התבוננות מורכבת וביקורתית. התוכנית גרמה לרבים מהעמיתים לחשוב מחדש על העולם שסביבם ועל חייהם שלהם. כך, למשל, מתארת עמר: "התוכנית ציידה אותי בשפה חדשה לדבר בה ולחשוב דרכה, לענות ולשאול באמצעותה, וביכולת להתבונן באופן רחב וביקורתי יותר על החברה והתקופה שאני חיה בה. הקבוצה החברתית הורכבה מאנשים חכמים ומגוונים כל כך, שזכיתי לעבור איתם את תהליך הלמידה וההתפתחות, ואני מוקירה מאוד את כל אלו. בנוסף, היא אפשרה לי להרגיש חיבור ואמפתיה כנים ועמוקים יותר כלפי אנשים וקבוצות שאורח חייהם שונה משלי".

בימים אלו התוכנית מתרחבת מתוך שאיפה להרחיב את מעגלי השפעתה, בתקווה שרעיונות העומק יצמיחו שינויים חברתיים המבוססים על חשיבה ועל שיח בלתי אמצעי בין נציגי כל השבטים בישראל.

חפשו אותנו באתר "מסעות דעת" או באתר מכון ון ליר בירושלים.

גלעד רובינשטיין הוא המשנה לראשת התכנית ומנהל אקדמי בפועל של תוכנית "מסעות דעת" במכון ון ליר