יזמות חברתית כמשאב לחדשנות

חיזוק ארגונים חברתיים ומתן מענה למצוקות שהמדינה לא מצליחה לפתור. כיצד באה לידי ביטוי היכולת לרתום באופן ממשי את המגזר העסקי לטובת יזמות חברתית?

עינת זינגר-דן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זום נשיא המדינה עם נציגי הפורום הכלכלי חברתי
עינת זינגר-דן
תוכן שיווקי

בקיץ שעבר, עוד לפני שמסכות היו פריט הכרחי ובזמן שמאות אלפים נפשו בארץ ובחו"ל, התכנס בבית הנשיא בירושלים פורום חגיגי במיוחד. היו שם אנשי עסקים מובילים, ראשי המגזר העסקי, פוליטיקאים, עיתונאים ויזמים חברתיים. הנושא שעל הפרק היה הפריון בעבודה.

עינת זינגר-דן צילום: ענבל זינגר

הנשיא ראובן ריבלין, מי שזיקק את הפילוח הישראלי באופן מדויק ב"נאום השבטים", היה הראשון להתרשם מתוכנית עבודה מקיפה שהגיש הפורום הכלכלי חברתי שהוקם ביוזמת נשיאות המגזר העסקי בישראל. התוכנית, שהתבססה בין היתר, על נייר עמדה מקיף שהובילו מטעם המכון לדמוקרטיה נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג ופרופ' דפנה אבירם, נועדה לשנות את הפרדיגמה הישראלית לפיה "כתובת שווה עתיד", כלומר, כתובת המגורים תקבע את המסלול המקצועי של אדם.

מנהלת מעסיקים לאומית
את הפורום הכלכלי חברתי הקמנו כבר בשנת 2017 על בסיס ההבנה כי במדינת ישראל פועלות אלפי חברות עסקיות בעלות השפעה מהותית ורחבה על החברה והכלכלה בישראל. לצד החברות העסקיות, פועלים אלפי ארגונים חברתיים, לקידום יוזמות ואג'נדות חברתיות. רוב הארגונים, משני הצדדים, פועלים בקווים מקבילים ללא תיאום או סנכרון, ואינם "מנצלים" את כוחם המצרפי המשמעותי לכדי השפעה מהותית על אתגרי החברה הישראלית. מטרות הפורום הן להשפיע על סדר היום הציבורי לצד הממשלה, לשמש מנוע רב מגזרי למצוא פתרונות מקיפים בעלי ערך עסקי וחברתי לסוגיות מהותיות ושיתופי פעולה אסטרטגיים סביב אתגרי ליבה חברתיים כלכליים, ולקדם השקעות עסקיות חכמות וממוקדות. שותפים בו מנכ"לים ובעלים של חברות עסקיות מובילות, סמנכ"לי אסטרטגיה, מנהלי אחריות תאגידית וקיימות, מנכ"לי עמותות מובילות לצד גופי אקדמיה וגופי פילנתרופיה. 

מה שעמד לנגד עינינו היה תיקון חברתי והזדמנות לייצר רציפות של השכלה ותעסוקה, כמו שקורה בהרבה מדינות בעולם, כך שכוח העבודה העתידי יותאם לצרכים של המעסיקים. שורה של סקרים ומחקרים העלו כי הפער בין ציפיות ודרישות המעסיקים בפועל לבין היכולת והכלים שמקנה מערכת החינוך התיכונית, העל תיכונית והאקדמית, רק הולכים וגדלים משנה לשנה. למעשה, על המעסיקים לייצר הכשרה מקצועית משלהם על מנת להתאים את העובדים לצרכים של העסק. ביוזמת הפורום הקימו מספר מנהלים בכירים צוותי עבודה ממוקדי מטרה. "שטראוס" לקחה על עצמה להוביל צוות חשיבה בחברה הערבית, "תנובה" ערכה מיפוי צרכים ייחודי בקרב מפעלים באזור הצפון, בנק הפועלים הקים צוות לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות וגולת הכותרת: קרן ביחד לקחה על עצמה לסייע בפיתוח מודלים לעבודה עם המגזר העסקי סביב ענפים ומקצועות. בשיתוף זרוע המעסיקים במשרד הרווחה וההסתדרות הקמנו את מנהלת המעסיקים הלאומית שתסייע בהתאמת עובדים לצרכי מעסיקים.

מיזם מתחשביםצילום: אושרית זיו

צמצום הפער הדיגיטלי 
עם יד על הלב, התגובה הראשונה של כולנו לגל הראשון של הקורונה הייתה שהכל יורד לטמיון. אנחנו מתכנסים במשך חודשים בפורומים מקצועיים כדי להיטיב ולשפר את היכולת של מעסיקים ומועסקים להתאים אלה לאלה, מנסים לייצר צדק חברתי, צדק גיאוגרפי, ופתאום מגיע נגיף מהקצה השני של העולם ומשנה את שוק התעסוקה בן לילה, יותר מכל מחקר או פורום או תוכנית עבודה. אבל תוך יום יומיים היה לנו ברור שהתפקיד שלנו רק הולך ומתעצם מאותו רגע והלאה.

הפער הדיגיטלי היה החסם המשמעותי הראשון שהתגלה בעידן הקורונה, העידן החדש של הכלכלה העולמית. 80% מהפניות לחמ"ל עסקו בנושא. 
מיפוי שערך הפורום העלה תמונת מצב מדאיגה לפיה ב-200 אלף משקי בית, שיש בהם ילדים בגילי בית הספר, אין מחשב או חיבור לאינטרנט. המצב חמור במיוחד כשמדובר בשבטים החלשים יותר בחברה הישראלית. 50% מהילדים בחברה הערבית, 70% מהילדים בחברה החרדית ו-50% מהילדים עם צרכים מיוחדים אינם נגישים למחשב ולאינטרנט. נכון הדבר גם לגבי 260 אלף בדואים ובדואיות ולגבי 300 אלף קשישים המרותקים לבתיהם. גם בזירה העסקית המצב אינו מזהיר. 86% מהעסקים הקטנים אינם מקיימים מכירות ומסחר דיגיטלי. הסגר הראשון אילץ אותם לקבל החלטות מהירות - אם להתקיים במרחב הדיגיטלי או לחדול.
מרגע שהגענו לתובנה שהפער הדיגיטלי יכול פשוט לחסל עסקים ולפגוע באוכלוסיות מוחלשות, מיקדנו את כל המשאבים ותשומת הלב בצמצום הפער הדיגיטלי.

ארבעה מיזמים יצאו לדרך בו זמנית: מיזם "מחוברים" של חברת אינטל, שנועד לסייע לקשישים לנהל שיחות וידאו בלחיצת כפתור פשוטה, מיזם לרישות דיגיטלי של החברה הבדואית בהובלת הוט ומפעל הפיס, מיזם "העסק של כולנו" בהובלת פייסבוק, שנועד לסייע לעסקים קטנים להגדיל את הנוכחות הדיגיטלית שלהם ומיזם "מתחשבים" שנועד להכשיר ולחלק מאה אלף מחשבים משומשים לילדים שאין להם מחשב. בישראל קונים מדי שנה מיליון מחשבים חדשים. המחשבים הישנים נשמרים לרוב במחסנים. בעזרת חברות הייטק מובילות, אספנו את המחשבים הישנים, שידרגנו אותם באמצעות צבא של מתנדבים וחילקנו אותם ל-10,000 ילדות וילדים שאין להם מחשב בעזרת הרשויות המקומיות וארגונים חברתיים.
כתוצאה מהמהלך הלאומי לצמצום הפער הדיגיטלי, שהובלנו יחד עם בית הנשיא וקבוצת B2, הבנו שכאשר המגזר העסקי לוקח אחריות משותפת יש לו כוח לבנות כביש 6 מהיר לפתרון אתגרים כלכליים וחברתיים. לפיכך לאחרונה במסגרת הוועידה הכלכלית חברתית הראשונה בשיתוף קשת, 12N ומאקו השקנו את מועדון המנכ"לים הישראלי – ה-BUSINESS RUNDTABLE של 100 מנכ"לים ומנכ"ליות מהחברות העסקיות המובילות בחברה הישראלית לקדם יחד מיזמים לאומיים משותפים החל מ-2021 סביב אתגרי הקורונה - משבר התעסוקה, למידה לאורך החיים LLL, אלימות כלכלית בקרב נשים, משבר העסקים הקטנים והעניים החדשים - מעמד הביניים שנדחק לעוני כתוצאה ממשבר הקורונה.

היכולת לרתום באופן כל כך ממשי את המגזר העסקי לטובת יזמות חברתית, לחזק את הארגונים החברתיים שנמצאים בשטח ולתת מענה למצוקה שהמדינה לא מצליחה לפתור, היא החדשנות האמיתית. יש הרבה מה לתקן וזה לגמרי אפשרי - אם רק רוצים ואם רק משאירים את האגו מחוץ לחדר.

עינת זינגר-דן היא מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי