ממוגבלות לגדלות

כיצד יכולה העסקת אנשים עם מוגבלות להיטיב את מצבם בתחומים החברתיים, הפסיכולוגיים והבריאותיים ולהשפיע לטובה על הקהילה. דעה

בועז הרמן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חשיבה יצירתית ורצון טוב
בועז הרמן
תוכן שיווקי

בישראל חיים כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות, כחצי מיליון איש הינם בגילי העבודה וכאלו שנקבעה להם נכות בשיעור של 20% ומעלה ע"י המוסד לביטוח לאומי. בשנת 2016 נמצא כי 270,000 איש מקרב ציבור זה אינם עובדים וההערכה היא שכיום, בצל המשבר, מספרם עולה על 300,000. מדובר במאות אלפי בתי אב שנמצאים במשבר קשה ומתמשך: כלכלי, בריאותי ונפשי. חלקם מתדרדר לעוני ונדרש לתמיכה וטיפול נוסף ממערכות הרווחה. השאלה המתבקשת האם זהו צו הגורל? להלן מתווה לפתרון מעשי. אם המדינה תיישם, ולו חלק ממנו, היא עשויה אפילו לחסוך כסף ולהוסיף למדד האושר של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם.

בסקרים שונים שנערכו בתקופת הקורונה הן ע"י משרד הרווחה, עמותת איל"ן וארגונים נוספים, נמצא כי בין 41% – 56% מהאנשים עם מוגבלות והוריהם מדווחים על תחושות דיכאון, חרדות ובדידות. כהשוואה, בקרב האוכלוסייה הכללית מדווח כי מצבם של 30% מבני 21 ומעלה החמיר בתקופת המשבר. חלק גדול מתחושות אלו נובעות משיבוש השגרה, אי ודאות כלכלית ואובדן תעסוקה וסביבה תומכת.אנשים עם מוגבלות נאבקים בשגרה להשיג הזדמנויות שוות בתעסוקה. הנתונים מראים כי שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על כ-50% בלבד לעומת 81% בקרב אנשים ללא מגבלה (הלמ"ס 2016). זאת ללא משברים קולוסאליים דוגמת הקורונה. כעת, כשמעסיקים נדרשו מסיבות כלכליות ומתוך מגבלות משרד הבריאות לסגור פעילות, נשלחו לביתם אלפי אנשים עם מוגבלות - פי ארבע מהציבור הכללי, הסובלים כיום מבדידות וממצוקה קשה. 

חשיבה יצירתית ורצון טוב 
אך הפגיעה הכלכלית, החברתית והנפשית אינה מסתיימת רק באנשים עם מוגבלות: בסקרים שערכה עמותת איל"ן בשנתיים האחרונות (מכון סמית, 2018, 2020) עולה כי בין 60% 
ל- 70% מההורים ציינו שהטיפול בילדים והבוגרים עם מוגבלות שחיים עמם בבית, מנע מהם לצאת לעבודה מסודרת. גם התא המשפחתי נפגע תמיד ויותר בתקופה זו.
החדשות הטובות הן שבשילוב כוחות, חשיבה יצירתית ורצון טוב ניתן לעשות יותר וגם אחר והנה כמה דוגמאות: 
הכשרות - הכשרות לתעסוקה במקצועות נדרשים הינן אחת הדרכים היעילות לכניסת עובדים נדרשים לשוק התעסוקה. העיקרון נכון גם לאנשים עם מוגבלות והמדינה יכולה לתעדף תחומים ומקצועות בהתאם לצרכי המשק. אך למרבה הצער, גם כשישנן כוונות טובות ואפילו תקציב, שוכחים שוב את האנשים עם הצרכים המיוחדים. משרד האוצר, משרד הכלכלה והמשרד לחדשנות, יצאו לאחרונה בקול קורא להפעלת מיזם למערכת הכשרות בסכום כולל של 60 מיליון שקלים.

בועז הרמן מנכל איל"ןצילום: יח"צ

פרויקט כזה יכול להיות מנוע אמיתי שיסייע בקידום השמת אנשים עם מוגבלות לטובתם ולטובת המשק הישראלי. אך למרות המודעות לנושא והחוק לייצוג הולם של אנשים בשוק התעסוקה: שילוב 3% במגזר העסקי, ו-5% במגזר הציבורי, משרדי הממשלה הללו לא יישמו את הדרישה לייצוג ההולם במכרז זה. הנה כך, יד אחת מחוקקת והיד השנייה מפרה. גם אם מביטים על העניין מפריזמה כלכלית, בסוף, המדינה משלמת שוב בתמיכות כשהאנשים עם מוגבלות אינם עובדים, בריאותם מתדרדרת ותפקוד התא המשפחתי נפגע.

הקצבות – אדם עם מוגבלות קשה שאינו עובד מקבל בכל חודש מהמדינה סכום של כ-3,300 שקלים. כשיוצא לעבודה, קצבה זו מתבטלת אוטומטית. היה נכון להעניק לאנשים עם מוגבלות, במיוחד בתקופה זו, תמריץ לשנה, במהלכה יוכלו ליהנות מקצבת הביטוח הלאומי אך גם להיכנס למעגל התעסוקה. המדינה לא רק שלא תפסיד מכך אלא תרוויח ציבור יצרני, תא משפחתי מתפקד, חברה בריאה וחיסכון בקצבאות לדורות קדימה. תמריץ למעסיקים – תגמול מהמדינה למעסיקים פרטיים, בוודאי כשמדובר בעסקים קטנים, יסייע באופן ישיר ומיידי לקליטת עובדים עם מוגבלות.

תמריץ כזה יכול להיות משולב בסכום חד פעמי, הטבה במיסוי או בארנונה. הפגת חששות - מענה להתמודדות עם חששות המעסיקים והעובדים הפוטנציאליים – הצלחה בהשמה משמעותית של אנשים עם מוגבלות בישראל תתאפשר בתנאי שהמעסיקים לא יחששו מהעסקת אנשים עם מוגבלות. בתמונת הראי, גם בקרב אנשים עם מוגבלות, יש להסיר חרדות מפרידה מתחושת הביטחון שבקצבה, תוך הדגשת הרווח הענק שבכניסה למעגל תעסוקה הכולל תחושת סיפוק ומשמעות, שכר, ערך עצמי ורשת קשרים.

משימה זו של הנגשת המעסיק לעובד והיכרות של צרכי העובד עם המעסיק, תוכל להתבצע באופן יעיל ומקצועי באמצעות ארגוני המגזר השלישי המכירים לעומק את תחום האנשים עם מוגבלות, על האתגרים, ההזדמנויות, המורכבויות והסבך הבירוקרטי. ככל שהמדינה תושיט יד לשיתוף פעולה אמיתי עם העמותות הרלבנטיות, היא תמצא צבא אזרחי מקצועי ורעב שיהווה שותף אמיתי למשימה הלאומית.

העסקת אנשים עם מוגבלות תיטיב את מצבם בתחומים החברתיים, הפסיכולוגיים, והבריאותיים. לכך תהיה השלכה משפחתית, קהילתית ואזרחית חיובית. טוב שהמדינה תשקיע היום בשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה מאשר אחר כך בקצבאות רווחה למשך דורות, בהתמודדות עם בעיות בריאות וירידת החוסן החברתי בישראל. ללא הקמת מטה חירום בתחום התעסוקתי והנפשי בו שותפים משרדי הממשלה, הרשויות והעמותות, יישאר הכל בגדר דיבורים. לכן יש לפעול לאלתר ולהציב יעד ריאלי כבר לשנת 2021. 


בועז הרמן הוא מנכ"ל עמותת איל"ן