"אני חושבת שתרבות הקפה כאן היא המגוונת ביותר בעולם"

היא חיה את סצינת בתי הקפה בעיר מגיל צעיר, מה שהוביל אותה לחקור את ההיבטים הסוציולוגים של המשקה שאנחנו כל כך אוהבים. השבוע שלה כולל מספר דו ספרתי של ביקורים בבתי קפה והיא הכי הייתה רוצה להמשיך לייצר ולהנגיש ידע אקדמי. פגשנו לקפה את נועה ברגר, דוקטורנטית לסוציולוגיה של קפה

שירה עדן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נועה ברגר
שירה עדן
תוכן שיווקי

שחור עם הל, קפוצ'ינו או קפה בשיטות פילטר למיניהן - נועה ברגר, דוקטורנטית לסוציולוגיה של קפה, תשתה כל כוס קפה שיש, העיקר הגיוון. היא גדלה בתל אביב, מתגוררת בפריז בשנים האחרונות וחיה את סצנת בתי הקפה מגיל צעיר, מה שהוביל אותה לחקור את ההיבטים הסוציולוגים של המשקה הפופולרי. בחודשים האחרונים חזרה ארצה ומיד נכנסה לסחרור של פעילויות מכתבות ועד לאירועי טעימות קפה דרך הזום. בין לבין, היא מקווה שתוכל להמשיך לספק חשיפה חדשה לטעמים, לידע ולנקודת מבט סוציולוגית לכל מי שתקוע בבית.

מתי נולדה התשוקה שלך לקפה ואיך הגעת לתחום?

"גם המחקר שלי וגם העניין בקפה התחילו מבתי הקפה. גדלתי בתל-אביב ובשנים האחרונות חייתי בפריז, והייתי מבלה חלק ניכר מהזמן שלי בבתי קפה. רציתי להבין איך אווירה של בתי קפה הופכת למוצר צריכה - למה אנחנו הולכים לבית קפה מסוים כי אנחנו מרגישים טוב שם, ואיך זה קשור לשאלות של מעמד וכלכלה.

במהלך הדוקטורט, התחלתי לטעום ולהכין קפה בצורה מקצועית יותר, ולהיחשף אל 'מאחורי הקלעים' – מחוות הגידול דרך תחרויות וטעימות ועד לבתי הקלייה. אז התחלתי להפנות את תשומת הלב - גם האישית וגם המחקרית - להיבטים החומריים יותר של המשקה, לעבודה שכרוכה בייצור שלו, ואיך אלה משפיעים על העונג, ההנאה והמשמעות".

איך נראה היומיום שלך?

"בדרך כלל אנוע בין כמה בתי קפה שונים בעיר, שמהם וביניהם אעבוד על הדוקטורט שלי ועל פרויקטים שונים, כמו תערוכת הקפה שאני מייעצת לה (במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים), אירועי טעימות קפה, כתבות ומאמרים. התנועה הפיזית מאפשרת לי לחשוב יותר בחדות וגם להישאר בעניינים של מה שקורה בעולם הקפה".

איך את שותה את הקפה שלך וכמה כוסות ביום?

"קפה שחור עם הל, או קפוצ'ינו, או שיטות פילטר למיניהן (פרנץ' פרס, V-60, איירופרס). כשמציעים לי, אני אשתה גם אספרסו, מקינטה, או כל מה שיש. העיקר הגיוון".

ספרי על הישג יוצא דופן שלך מהשנה החולפת.

"חזרתי לארץ רק לפני כמה חודשים, אז אני אומר - הסתגלות ולמידה. פרסמתי, יחד עם פרופסור דניאל מונטרסקו, סדרת כתבות בעיתון הארץ על הקשרים בין יין לקפה, וגם פרויקט על אפיית לחם מחמצת. יחד עם דניאל, בסמה פהאום, גל בן משה ויאיר יוספי, ערכנו גם סדרת מפגשים בזום סביב ניכוס קולינרי, שהפכו לסדרת כתבות. לבסוף, הרמנו שני אירועים של טעימות קפה דרך זום, בשיתוף בתי קלייה מקומיים - על קפה ברזילאי ועל קפה תל אביבי.

"אני מקווה להמשיך בשותפות, להנגיש מחקר אקדמי על קפה לקהלים מגוונים, ובעיקר, 'להרים' בתקופה שהיא ממש קשה לעולם האוכל, וגם לכל מי שתקוע בבית ושהחשיפה לטעמים ולידע חדשים וגם לנקודת מבט סוציולוגית, עשויה להניע אותו למחשבה".

מה מיוחד בתחום הקפה בארץ לעומת העולם?

"הגיוון. אני חושבת שתרבות הקפה כאן היא המגוונת ביותר בעולם: ממורשת הקפה העותמאנית, מסורות הקפה העשירות בחברה הערבית, תרבות הקפה האתיופית והתימנית, הקפה השחור, האספרסו, הבוץ, הנס, הגל השלישי של הקפה - הכל מתקיים במקביל. כל אחד אוהב את הקפה שלו אחרת - אז הגיוון קיים גם בצריכה".

עם מי הכי היית רוצה לשבת לכוס קפה?

"עם הסופרת המנוחה, הרגישה ומלאת הידע טוני מוריסון. מוריסון היא אחת הסופרות ה'סוציולוגיות' ביותר. בכתיבה שלה על החוויה כאישה שחורה בארצות הברית היא הנכיחה בצורה מבריקה איך קטגוריות כמו אתניות ומגדר מעצבות את האישי, הרגשי והאינטימי. אני בטוחה שהייתי לומדת ממנה המון, והיא גם נראית לי כמו מישהי שיודעת גם לצחוק וגם 'לחשוף בולשיט', שילוב תכונות חשוב מאוד!"