"הקורונה הביאה הזדמנות אמיתית לקידום שוויון מגדרי בתעסוקה"

זה הזמן בו נדרשים מנהלי ארגונים וחברות להסתגל במהירות לשינויים המתרחשים ולזהות הזדמנויות לפריצות דרך משמעותיות - עסקיות וגם חברתיות - כמו ההזדמנות להשגת שוויון מגדרי בתעסוקה וצמצום הפערים בין נשים לגברים בשוק העבודה. דעה >>

סטייסי דותן, תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
סטייסי דותן, תוכן מקודם
תוכן מקודם

כעת זוהי כבר עובדה מוגמרת. מגפת הקורונה העולמית טרפה את הקלפים בכל הנוגע לנורמות ולתפיסות ניהוליות וארגוניות של שוק העבודה, כפי שהכרנו אותו עד היום. השינויים שחלו באופן העבודה של כולנו, במעבר לעבודה גמישה מרחוק מכורח המציאות הנוכחית, הם לא פחות דרמטיים מהשינויים שחוללה המהפכה התעשייתית בעולם – שינויים עמוקים בשיטות, דפוסים וכלי עבודה "ישנים" לטובת הטמעת תפיסות חדשניות ושילוב טכנולוגיות ושיטות עבודה מתקדמות.

התפקיד העיקרי שמנהלי ארגונים וחברות נדרשים לו כעת הוא להצליח להביא את הארגון להסתגל במהירות לשינויים המתרחשים ולזהות היכן חונות הזדמנויות גדולות לפריצות דרך משמעותיות עסקיות, אבל חשוב עוד יותר ברמה החברתית, כמו ההזדמנות להשגת שוויון מגדרי בתעסוקה וצמצום הפערים בין נשים לגברים בשוק העבודה, כעת וביום שאחרי הקורונה.

להתמודד עם האתגר

בכל קיץ מאז שהייתי בת עשר הייתי נוהגת לבקר עם הוריי בישראל. אני זוכרת שהייתי אומרת לעצמי: "כשאגדל אני רוצה לעבוד ולחיות בישראל". כנערה יהודיה באנגליה, סבלתי לא מעט מתופעות של אנטישמיות בבית הספר, והרצון לשייכות ולמקום שבו אהיה חלק מהרוב ולא מהמיעוט, זכורים לי היטב. ואכן, כשהגעתי לגיל 19, החלטתי לעזוב הכל ולעבור להתנדב בקיבוץ בארץ. ארזתי תיק קטן ועם 100 פאונד בכיס יצאתי להרפתקה שתשנה את חיי.

מיותר לציין שהדרך הייתה רצופה מהמורות ואתגרים. הגעתי ארצה ערב מלחמת המפרץ. לצד קשיי שפה והסתגלות, וללא משפחה וחברים לצידי, החיים והעבודה בקיבוץ היו קשים ובודדים. יותר מפעם אחת רציתי להסתובב חזרה על עקבותיי. בתוך המצב הכללי בארץ החלטתי להתנדב לצבא, החלטה שכמובן שיחררה אותי מהעבודה הקשה בקיבוץ אבל אתגרה וחישלה אותי בכל מישור אפשרי אחר.

לעולם העבודה נכנסתי מיד עם השחרור מהצבא ומתוך צורך קיומי לכלכל את עצמי. לקחתי עבודות שונות בתפקידי מכירות ומשם התקדמתי כמעט לכל תפקיד שהציעו לי רק כדי לצבור ניסיון תעסוקתי, ומצאתי את האהבה שלי בשיווק. בגיל 24 התחתנתי ונולדה בתי הבכורה, דבר שהשפיע מאוד על היכולת שלי להמשיך ולפתח קריירה באותם ימים, אבל הייתי נחושה להתקדם ולעמוד בזכות עצמי. לכן, כשההזדמנות הגיעה בדמות האפשרות להשתלב בתפקיד שיווקי בעולמות ההייטק הביטחוני, ידעתי שלא משנה כמה קשה יהיה עליי לעבוד כדי לשלב בין האישי למקצועי, אני לוקחת את ההזדמנות בשתי ידיים ולא מוותרת.

נדרשתי לשעות משרד ארוכות, פעמים רבות על חשבון הבית והמשפחה. מצאתי עצמי בעולמות הטכנולוגיה והביטחון, מוקפת רק בגברים. תהיתי איך זה שאין מלבדי כמעט אף אישה נוספת בתפקידי הליבה. הבנתי ששעות המשרד הארוכות והנוכחות הפיזית הנדרשת מונעת מהן את האפשרות הזו וגמלתי בליבי לפעול כדי לשנות זאת, יום אחד.

מאז השנים חלפו, אבל גם היום, כשאני כבר סמנכ"לית השיווק של קבוצת אבנון, אני לא שוכחת מהיכן הגעתי ואת הדרך רצופת האתגרים שעברתי. באחרונה אף עשינו היסטוריה כשחברנו לשותפים חדשים באמירויות וחתמנו על הסכם שיתוף פעולה ראשון עם נציגי התערוכה הביטחונית הגדולה בעולם (IDEX) שתתקיים בפברואר באבו-דאבי ובמסגרתה חברות מהתעשייה הביטחונית-ישראלית יוכלו לראשונה השתתף ולהציג את מרכולתן.

המהות ולא שעון הנוכחות

כולם קוראים לקורונה "משבר", אך מה ששוכחים הרבה פעמים הוא שמשבר מוליד הזדמנות לשינוי אמיתי. אני רואה את התקופה הזו, לצד כל הקשיים והאתגרים הכלכליים והחברתיים שאנו חווים כעם וכמדינה, גם כהזדמנות להתבוננות ולשינוי מהותי בכל הנוגע לקידום שוויון מגדרי בעולם התעסוקה בכלל, ובפרט בתחומים ובמקצועות שבעבר נתפסו כ"גבריים".

המעבר לעבודה מרחוק ייתר עבור כולנו את ההגעה למשרד ואת ההבנה שנדרשות שעות ארוכות מחוץ לבית בשביל לבצע את העבודה שלנו בצורה טובה. לראשונה, גם גברים מבינים משהו שנשים ידעו כבר מזמן – יעילות ופרודוקטיביות חשובים יותר מנוכחות פיזית ושעות משרד ארוכות. מיצוי היעילות פר שעת עבודה חשוב בהרבה ממספר שעות העבודה שמופיעות בסוף היום בשעון הנוכחות.

כיום, אישה או גבר יכולים להחליט כיצד לחלק את יום העבודה שלהם כשהם עובדים מרחוק. עובדים מסוגלים לאכול ארוחת צהריים עם ילדיהם ששבים מביה"ס, ולשוב לענות למיילים לאחר מכן. תרבות העבודה הארגונית מאפשרת כעת לעובדים ולמעסיקים להתעסק במהות ולא בשעון הנוכחות – כי כל עוד התוצאות הנדרשות מסופקות, זה לא באמת משנה איך ומתי עובדים.

אחת מהתובנות המשמעותיות שהביאה עימה הקורונה היא חשיבותה של העבודה הגמישה, שבימי "שגרת קורונה" מאפשרת לנשים לעבוד מהבית מה שמנטרל את פערי השכר הנובעים מן השעות הנוספות שנעשות היום מהמשרד. ארגונים צריכים לשמר את אפשרויות העבודה מרחוק, בין היתר על ידי יצירת הערכה ארגונית מבוססת תפוקות ותרומה, ולא מבוססת שעות עבודה. דרך חשובה נוספת להימנע מפגיעה בשוויון בתוך הארגון היא הקפדת יתר על ייצוג שווה במהלך גיוסים חדשים וקידומים, וכן בגיוס כוח האדם להכשרות חדשות היוצרות מיומנויות חדשות.

זוהי האחריות שלנו כמנהלים וכנשים, לחתור לצמצום הפערים המגדריים בשוק התעסוקה, היום יותר מתמיד.

הכותבת היא סמנכ"לית השיווק וחברת הנהלה בקבוצת אבנון הכוללת 12 חברות בת המתמחות בתחומי ביטחון, סייבר והגנת המולדת