החיילות/ים בחזית

משבר הקורונה, חשף את קיומם וחשיבותם של עובדי המעבדות, שתפקידם לספק מידע חיוני אודות מה שנמצא בגוף האדם. עובדי המעבדה (רובן נשים) שעד כה היו שקופים, קיבלו פנים ושמות. ד"ר מרב שטראוס ואורנה שוורץ הררי, מנהלות מעבדות למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה וחברות באיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית (אילמ"ר), מספרות על התפקיד, הקשיים, ההתגייסות, ההכרה וההוקרה

מאיה גז
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ד"ר מרב שטראוס (מימין) ואורנה שוורץ הררי
מאיה גז
תוכן שיווקי

אומרים שאין כמו משבר גדול כדי לזעזע סיפי עולם, לגלות עוולות ולשפר התנהלויות. ובכן, נדמה שלעובדי המעבדות בישראל, "מעז יצא מתוק", מאז פרץ משבר הקורונה. לפתע, העובדים שעליהם לא דובר עד כה, נמצאים בחזית ומספקים את המודיעין החשוב ביותר, כדי לנצח את הנגיף ולהפחית את התחלואה. 

בדו"ח "כוח אדם במקצועות הבריאות 2015", שפורסם בשנת 2016, נקבע כי בשנים 2005-2015, צנח שיעור עובדי המעבדה הרפואית בכ-19%. 66% מעובדי המעבדה הם אנשים מעל גיל 55, מצבו של המקצוע הוגדר במצוקה, למרות שמטרתו היא להעניק מידע אודות מה שמתרחש בגוף האדם, על סמך בדיקות, דם, שתן ועוד. 

"הקורונה שמה זרקור על המעבדות והביאה לזקיפת קומה של העובדות והעובדים. במשבר הקורונה, בדיקות האבחון היוו את הציר המרכזי להתמודדות עם המגיפה. עובדי ועובדות המעבדה הבינו מיד את גודל השעה והתגייסו במהירות ובמלוא העוצמה למחויבות לטובת בריאות הציבור", מסבירה אורנה שוורץ הררי, מנהלת אגף המעבדות במרכז רפואי וולפסון ומנהלת המעבדה למיקרוביולוגיה.

"מטבע הדברים ומאופי העבודה, אין מגע וקשר ישיר בינינו לבין הציבור אותו אנו משרתים, העשייה של המעבדה נחבאת מעין המטופל אבל בלעדיה לא ניתן לקיים מערכת בריאות מודרנית ומתקדמת".

כיצד נערכתם מאז פרצה הקורונה?
"במרכז שלנו הוקצה חדר ייעודי לטובת בדיקות הקורונה. הנהלת המרכז הרפואי סייעה מיד בכל מה שנדרש, והייתה קשובה לצרכים שלנו. עומס העבודה והדרישות עלו בצורה משמעותית, העובדות והעובדים בצוות התמקצעו במהירות, למדנו את הבדיקה החדשה הנדרשת, והתחלנו לעבוד סביב השעון. אני גאה בצוות שלי שעבד כמו מכונה משומנת תוך הקרבה אישית ומתוך הבנה והרגשה שאנחנו עכשיו החיילים ונמצאים בחזית, ולשמחתי הקורונה נשארה רק במבחנות ולא הייתה הדבקה בצוות", מסבירה שוורץ.

ד"ר מרב שטראוס, מנהלת המעבדה למיקרוביולוגיה בבית חולים העמק, נזכרת גם היא ביום ההוא בו החיים שלה ושל עובדי המעבדה, כמו חיינו שלנו, השתנו ללא היכר. "החלו פרסומים על מספר מקרים בודדים בעולם ובארץ, וכבר בשלב הזה הבנו שיש לנו התמודדות עם נגיף חדש ומאיים. התחלנו לבדוק ערכות דיאגנוסטיות לבדיקת קורונה, שבשלב ההוא עדיין לא נכנסו לשימוש בכל המעבדות".

כמנהלת מעבדה, מה עשית?
"בשלב הראשון המעבדה שביצעה את בדיקות הקורונה הייתה בתל השומר אבל מהר מאוד הם ראו שהם קורסים. המעבדה שלי התארגנה מבחינת מכשור וידע ובאנו לקראתם. התחלנו לבצע את הדגימות גם אצלנו במעבדה. היינו בין המעבדות הראשונות בארץ שהכניסו בדיקות לקורונה", מסבירה ד"ר שטראוס.

האם את שותפה למחשבה שקורונה היא נגיף שיוצר במעבדה?
"אני לא שותפה למחשבה הזאת. אני חושבת שזה כמו התפרצויות אחרות שהיו בהיסטוריה. אני חושבת שקורונה היא נגיף שהופיע ודרש מאיתנו ללמוד את הנושא ולהכיר אותו. לא היה ידוע איך לאבחן אותו ולא איך לטפל בו".

להדבק בחיידק
שוורץ מעידה על עצמה שתמיד אהבה טבע וביולוגיה, כילדה הבטיחה לעצמה שכשתגדל תמצא תרופה לסרטן. בתיכון במגמה הביולוגית, פגשה במורה לביולוגיה שהיה מרצה באוניברסיטה. ההתלהבות שלו והשעורים המרתקים הדביקו אותה בחיידק והביאו אותה להחלטה ללמוד מדעי החיים. "לשמחתי התגלגלתי לתחום מרתק, העולם המופלא של היצורים הזעירים בעולם, המיקרובים", אומרת שוורץ. 

מה את אוהבת בעבודתך?
"אוהבת במיוחד את העניין והאתגר שהיא מספקת. זהו מקצוע דינמי, משתנה כל הזמן. לומדים בו דברים חדשים. אין הרבה מקצועות בהם רואים כל יום משהו חדש. צריך להיות עם האצבע על הדופק. כל הזמן מתמודדים עם סוגיות, החיידקים משתנים, צצים וירוסים חדשים, מנהלים מאבק מתמשך בחיידקים. הם מנסים כל הזמן ל'תחמן' אותנו. צריך לחשוב יצירתי".
ד"ר שטראוס הגיעה לתחום המעבדנות מחברה פרמצבטית בתחום האונקולוגיה. לאחר שהתנסתה במגזר הפרטי עם תואר במנהל עסקים, העדיפה להשתלב בשירות הציבורי בתחום של בריאות ומדע. היא המשיכה ללימודי דוקטורט וכשסיימה רצתה להשתלב בעבודה במעבדה קלינית בבית החולים ולהתמקד בסיוע בתהליך הטיפול בחולים. 
"אני אוהבת את היכולת לשלב בין המדע והפיתוח לבין האדם וצרכיו. ייחודיותה של המעבדה למיקרוביולוגיה, טמון בכך שמאחורי כל דגימה שאנחנו מקבלים יש סיפור של בן אדם, והמעבדה תורמת גם לאבחנה וגם למציאת הטיפול המתאים".

המיתוג של המקצוע שלכן עד הקורונה היה בעייתי.
"הסקטור הזה צריך לעשות עוד דרך ארוכה. עליו להילחם ולקבל את הזכויות שמגיעות לו, מתוך ההבנה של המשמעות העמוקה שיש לתפקיד המעבדות בשירות הבריאות ובתרומה ובעזרה למטופל", מציינת ד"ר שטראוס.
שוורץ עמיתתה סבורה ששכרם של עובדי המעבדה נמוך בגלל היותם רוב נשי, למרות שבשנים האחרונות מצטרפים גברים למקצוע.

חוד החנית בטיפול בחולה
שתיהן מכירות בעובדה שהמעבדות הן אזור שקוף שלא נראה בעיני החולה, אך מכירות בחשיבותן בשרשרת הטיפול בו.
"המעבדות נמצאות בלב ליבה של העשייה הקלינית לטובת המטופלים. עובדות ועובדי המעבדה הם חלק אינטגרלי מהצוות המטפל בחולה. פשוט לא רואים אותנו. ולמרות זאת, מחקרים מראים ש-70% מההחלטות הרפואיות נסמכות על בדיקות המעבדה", מסבירה שוורץ. נראותם של עובדי המעבדה צברה תאוצה עם הקורונה, כשהאחרונים הפכו להיות הכוכבים שמסייעים במיגור התחלואה תוך זיהוי שלה.
לדברי ד"ר שטראוס, במצב שגרה היא מובילה את צוות המעבדה, עוסקת בקליטה של עובדים, בהכשרה מקצועית, קידום המעבדה מבחינה מקצועית, הטמעה של טכנולוגיות לשיפור תהליכים. 

"בעקבות הקורונה, נוצר מצב שבנוסף למעבדה למיקרוביולוגיה הייתי צריכה להקים מעבדת קורונה תוך זמן קצר, שתעניק מענה לבית החולים ולכל קופות החולים במחוז צפון. מדובר ב-2,000 בדיקות ביום. המעבדה שהקמתי מונה 50 עובדים (חלקם עובדי מעבדת קורונה וחלקם מבצעי תורנות) שנותנים מענה 24 שעות, כולל הכשרה וקבלת מכשור חדש כדי שנעמוד בעומס הבדיקות שמתקבלות, וכן עמידה בעדכונים ובשינויים הדינמיים שקרו במהלך השנה, מבחינת ההתמודדות עם הנגיף גם בשחרור התשובות ובהתייחסות למשמעות התשובות שמתקבלות. כל זאת בתנאי אי וודאות, אינטנסיביות בלתי רגילה".
שוורץ: "חשוב לי שהציבור יבין שבדיקות המעבדה הן מעמודי התווך של הרפואה המודרנית. לא ניתן לבצע ניתוחים, השתלות, לטפל במחלה זיהומית, לאבחן ממאירויות, לאזן מחלות, לבדוק רמת תרופות, לבצע בדיקות גנטיות ועוד ללא בדיקות מעבדה. כל השיח היום על מעבר לרפואה מודרנית יחד עם המעבר לרפואה מותאמת אישית נשען על מגוון רחב של בדיקות מעבדה חדשניות ומתוחכמות. בלי המעבדות זיהוי הנגיף היה הופך לניחוש. שמעתי את אחד הרופאים מציין שבלי מעבדות רופאים יהיו כמו צייר בלי מכחול וצבעים". 

יום האישה
"במציאות הנוכחית בה יש אפליה גדולה בין נשים לגברים שבאה לידי ביטוי באלימות, לצערי חשוב לציין את היום הזה ויש לו משמעות. אני מקווה שאפשר שנגיע למצב שהיום הזה לא היה בעל חשיבות ושלא יהיו הבדלים בין נשים לגברים", מציינת ד"ר שטראוס.
שוורץ: "אני ממונה על השוויון המגדרי במרכז הרפואי וולפסון, לכן אני מציינת את יום השוויון המגדרי ברוח התקופה ולפי הנחיות נציבות המדינה. אני מאמינה ששוויון מגדרי הוא האינטרס של כולם, החל מרמת המדינה, דרך חברות וארגונים, וכלה בגברים ובנשים. כן, גם הגברים נפגעים מכך שאין שוויון מגדרי. חשוב לקדם שוויון אמיתי של הזדמנויות מבלי לפגוע במקצועיות, ובהתאמה לקדם זכויות כגון השכלה, השתכרות, הבעת עמדה ושותפות בשינוי חברתי".

"התרומה הנשית בתחום המעבדנות הרפואית ומיגור הקורונה, מאוד משמעותית. לנשים יש הבנה ויכולת להשתלב במעבדות ציבוריות, ולהביא לתרומה גדולה וייחודית בשגרה ובשעת חירום. עובדה, 85% מעובדי המעבדה הן נשים שהפכו לחזית ההתגייסות והמאבק והוכיחו עד כמה הן שותפות למערכות במשבר הנוכחי ובכלל", מסכמת ד"ר שטראוס.