הרווח בין הגבר לאישה

ראוי שעולם הרפואה על היבטיו החינוכיים, המחקריים והיישומיים, יכיר בכובד הראיות המצטברות על הבדלים בין גברים לנשים בכל היבט רפואי שנחקר עד כה, מתוך מקצועיות ושאיפה למצוינות רפואית

ד"ר יסמין פרהדיאן ושני גל עוז
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שני גל עוז (מימין) וד"ר יסמין פרהדיאן
ד"ר יסמין פרהדיאן ושני גל עוז
תוכן שיווקי

ההבנה שיש להתאים את האבחון והטיפול להבדלים בין גברים לנשים היא רעיון מהפכני בעולם הרפואה. התחום, שכונה בתחילה "רפואה מגדרית" וקיבל בהמשך את השם המדויק יותר, "רפואה מודעת מין ומגדר" - מהווה דיסציפלינה מדעית חדשה שנועדה לפתח כלים לאבחון ולטיפול מיטבי לגברים ולנשים. זאת מתוך ההבנה שהתפקוד של כל מערכות הגוף מושפע מהמין והמגדר של האדם: מרמת הכרומוזומים, הורמונים וביטוי גנים שונים, דרך ההבדלים האנטומיים והתהליכים הפיזיולוגיים הייחודיים לגברים ולנשים - וכלה בחשיפה שונה לגורמי סיכון, שימוש במשאבים רפואיים ובנטיית המטפל/ת והמטופל/ת לפרש תסמינים באופן זה או אחר. 

הרופאים והרופאות הישראלים נחשבים בכל העולם למצוינים (ובצדק), וכדי להמשיך ולעמוד ברף המצוינות שהתוו קודמיהם, חשוב להכשיר את הדור הצעיר על ברכי הבנה חשובה זו. רפואת העתיד נבנית כבר בהווה, ובבסיסה החינוך הרפואי שמקבלים הסטודנטים והסטודנטיות של ימינו. אוניברסיטת תל-אביב הייתה הראשונה לאמץ את הגישה הפשוטה אך המהפכנית, של רפואה מודעת מין ומגדר, ושילבה אותה באופן מלא בתוכנית הלימודים של הפקולטה לרפואה. בעשור הקרוב, ראוי שתתגייסנה גם הפקולטות האחרות למאמץ לחינוך וטיפוח רופאים מודעים ומקצועיים, אשר יתאימו את עצמם לרפואת העתיד, רפואה טכנולוגית ואדפטיבית, נסמכת ראיות, שתהיה מדויקת יותר ומותאמת אישית למטופל.
אכן, הבסיס לשינוי טמון בידע שנאסף באמצעות מחקר הכולל שלושה סוגים עיקריים: מחקר בסיסי (ניסיוני, ביולוגי, כימי או פיזיקלי), מחקר קליני (על מטופלים בבתי חולים ובקהילה) ומחקר אפידמיולוגי (מבט לאחור על נתוני האוכלוסייה הכללית). חשיבותו של מחקר מודע מין ומגדר, באה לידי ביטוי בכל תחומי המחקר המקיפים את עולם הרפואה, ועתידים להשפיע על פרוטוקולי טיפול, פיתוח תרופות ועזרים רפואיים. 

עבר הווה
בעבר, מחקרים על מנגנוני מחלה ופיתוח תרופות, נעשו על גברים מתוך ההנחה כי אוכלוסייה זו מייצגת את האוכלוסייה הכללית. עם השנים, הולכת ומתבהרת החשיבות של ייצוג זכרים ונקבות, גברים נשים ואחרים במחקרים אלה. ברוח זו, ארגון הבריאות האמריקאי (NIH), המממן מחקרים רבים בתחום, הודיע כי יתמוך רק במחקרים בהם ייצוג משני המינים למעט יוצאי דופן עבורם יינתן הסבר מדעי מספק לשימוש במין אחד. עם עליית המודעות וההכרה של ארגונים בינלאומיים בחשיבות של מחקר מודע מין ומגדר, בעשור הקרוב אנו מצפים למחקרים רבים שישפכו אור על ההבדלים גנטיים, הורמונליים ופיזיולוגיים בין זכרים ונקבות. הבדלים אלה יכולים להיות המפתח לפיצוח התעלומה במחלות בהן השכיחות שונה בין גברים ונשים. לדוגמה, הבדלים שהתגלו בין מערכת החיסון של זכרים ונקבות עתידים להוות בסיס לפענוח מנגנונים של מחלות אוטואימוניות כדוגמת מחלת הזאבת (Lupus) בה 9 מתוך 10 חולים הן נשים.

כמובן, הידע התיאורטי סופו לשנות את הפרקטיקה הקלינית עצמה. אנו חוזים היום בניצנים ראשונים בדמות מרפאות ייחודיות לבריאות לב האישה, תחום שנתפס בעבר כתחלואה גברית מובהקת. באופן דומה, בעתיד תפתחנה מרפאות ומחלקות נוספות שיטפלו באופן נכון ומדויק יותר, בגברים הסובלים מאוסטאופורוזיס או בנשים הסובלות מסרטן ריאות, למשל. יותר ויותר תרופות וטיפולים רפואיים יותאמו במדויק מבחינת המינון ודרך השימוש למין והמגדר של המטופל, כמו תרופת השינה אמביאן (סטילנוקס), שאחרי יותר מעשור על המדף, מינונה המומלץ לנשים נחתך בחצי, ונשאלת השאלה מה עם יתר התרופות הוותיקות על המדפים?
אנו נמצאים בעיצומו של תהליך בעולם הרפואה, בו נכנסים אלמנטים ממגוון דיסציפלינות ומוסיפים רבדים מחקריים, טכנולוגיים, מעניינים ושימושיים, שיכולים להעשיר את הרפואה שניתנת היום. ראוי שעולם הרפואה על היבטיו החינוכיים, המחקריים והיישומיים, יאמץ את התהליך ויכיר בכובד הראיות המצטברות על הבדלים בין גברים לנשים בכל היבט רפואי שנחקר עד כה, מתוך מקצועיות ושאיפה למצוינות רפואית. בעוד שרפואת העבר לא הבחינה בהבדלים בין גברים לנשים, רפואת ההווה מגלה נכונות לחקור ולהתפתח, רפואת העתיד זקוקה לכלים שאנו יוצרים עבורה היום. כעת העתיד בפתחנו, וזה הזמן להכין את התשתיות הנכונות לרפואת העתיד שתהיה מדויקת, מותאמת אישית, ותראה כל מטופל על האדם שהוא, גבר, אישה, זכר ונקבה.

ד"ר יסמין פרהדיאן היא ראשת המשמרת הצעירה ורכזת ניו-מדיה בחברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר, מתמחה בגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים וולפסון  

שני גל עוז היא דוקטורנטית במחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן גוריון