מתקרת זכוכית לרצפת זכוכית

רופאות בעמדות ניהול ובתחומי התמחות שנחשבו עד כה ה"גבריים", זו כבר עובדה במערכת הבריאות בישראל. ראיון מיוחד עם עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית בישראל, חושף לאן שואף הארגון להוביל את מעמדן של הרופאות בישראל

אסף לבנון
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד לאה ופנר
עו"ד לאה ופנרצילום: דוברות הר"י
אסף לבנון
תוכן שיווקי

מקצוע הרפואה הגיח אל העולם כמקצוע גברי. אלא שבעשורים האחרונים חל בו שינוי מהותי ויותר נשים עברו את שערי בתי הספר לרפואה, הפכו לרופאות והשתלבו במערכות ובמרכזי הבריאות השונים.

"שיעור הרופאות במערכת הבריאות הישראלית עומד על כ-44%. זה אמנם פחות מחלקן היחסי של הנשים באוכלוסייה, וגם מפגר באחוזים בודדים מול ממוצע ה-OECD, אבל כשבוחנים את שיעור הנשים בפקולטות לרפואה, מגלים ששם הן כבר הרוב, וזה בהחלט משמח". את הדברים האלו אומרת עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י).

"רופאים הם קבוצה שמאוד כיף לעבוד בשבילה. הם הלכו לרפואה לשם הערך המוסף ורצון אידיאליסטי, כך שיש פה משהו שהוא מאוד מספק. מבחינתי זה חלק מהשליחות החשובה שלהיות חלק ממערכת הבריאות ולסייע לציבור כולו ", אמרה עו"ד ופנר.

מה מאפיין את מגמת הצטרפותן של נשים בישראל לתחום הרפואה?
"באשר לנשים רופאות, ישראל דווקא הובילה בעבר בשיעורן ביחס לממוצע במדינות המפותחות, אולם לצערי קצב הגידול בעשור האחרון היה נמוך יותר בארץ. אנחנו בהר"י עושים לא מעט מאמצים כדי לשנות את זה. המספרים הקיימים אינם משביעי רצון, בעיקר בתפקידי הניהול, והסיבות לכך רבות ונובעות בין היתר בגלל ההקשר החברתי הרחב. עולם הרפואה לא מנותק מהחברה בה אנו חיים, ובחברה הזו עיקר מעמסת ניהול הבית והטיפול בילדים, עדיין נופל על הנשים בהרבה מאוד מקרים, לצערי. הדבר הופך להרבה יותר מורכב, במקצוע כל כך תובעני כמו רפואה. ככל שנתקדם לשוויון מלא יותר בתוך התא המשפחתי, ובחברה בכלל, ודאי נראה את זה גם בעולם הרפואה. גם מקצוע הרפואה משתנה והופך גמיש יותר, והדור הצעיר מצפה לאזן בצורה טובה יותר בין חיי המשפחה לבין העבודה הרפואית. דבר שאני מאמינה יביא בסופו של דבר לשיפור המערכת . עם זאת, מוכרחים לשים לב למגמות בעשור האחרון: אנחנו רואים שורה של בתי חולים שבראשם עומדות נשים, הרבה יותר מנהלות מחלקות, אם כי עדיין יש לאן לשאוף. משבר הקורונה אפשר לציבור בישראל להיחשף לשורה של נשים מובילות, וכולנו יכולנו לראות זאת על גבי מסך הטלוויזיה. ראינו שם את פרופ' גליה רהב משיבא, שהייתה נושאת המשואה שנת 2020, את פרופ' עידית מטות מאיכילוב, או את ד"ר סיגל סדצקי וד"ר שרון אלרעי פרייס ממשרד הבריאות, שנמצאת ממש בחזית ועומדת איתנה בפני חצים ולחצים ועושה עבודה טובה מאוד לדעתי".

מה ניתן לעשות כדי לקדם נשים רופאות?
" הדבר החשוב והאפקטיבי ביותר שניתן לעשות הוא לעודד מינוי נשים לעמדות הבכירות ביותר במערכת. יש לזה אפקט קריטי שכמעט מיותר להסביר אותו, לדעתי. ראשונה לעשות זאת הייתה שירותי בריאות כללית, כשמינתה בעשור הקודם מנהלות לבתי החולים העמק וכרמל - פרופ' אורנה בלונדהיים וד"ר חן שפירא. לשמחתי, גם המדינה הצטרפה בהמשך, עם מספר מינויים בבתי החולים הממשלתיים כמו ד"ר אסנת לב ציון-קורח בבית החולים שמיר (אסף הרופא), ד"ר ענת אנגל בבית החולים וולפסון וד"ר אפרת ברון-הרלב, מנהלת המרכז הרפואי לילדים שניידר. חלק מהעמדות הבכירות במשרד הבריאות מאוישות על ידי רופאות כדוגמת ד"ר ורד עזרא, ד"ר אסנת לוקסמבורג, ד"ר טל ברגמן, ועד לא מזמן ד"ר אורלי וינשטיין, סמנכ"ל חטיבת בתי חולים בשרותי בריאות כללית.

נשים לא צריכות הנחה או הכרה רק בשל היותן נשים, וכל הנשים הגיעו לאן שהגיעו בזכות כישוריהן, קחו לדוגמה את פרופ' רבקה כרמי, מהנשים הבולטות ברפואה וראש האקדמיה לרפואה שליד ההסתדרות הרפואית, שזכתה לא מזמן בפרס לאומנויות ומדעים ע"ש לנדאו. כל מה שנשים צריכות הוא שייראו עד כמה הן מעולות, ויעניקו להן הזדמנות שווה. צריך לזכור עוד דבר חשוב: גם אם אישה מהרהרת מעט לגבי תפקיד בכיר, זה לא בגלל שהיא לא טובה מספיק כמו גבר. נשים מביאות איתן דברים שונים למערכת הבריאות ולעולם הניהול. הן חוות את העולם אחרת יש להן כישורים שונים שמועילים רבות למערכת לצד דברים אחרים. מערכת הבריאות תהיה טובה יותר ועשירה יותר ככל שהרופאים יהיו מגוונים יותר.
אני חרדה מנסיגה חמורה של ייצוג נשים בפוליטיקה כי לצערי זה קובע התנהלות הלך רוח ויכול לחלחל למגזרים רבים. נשים צריכות באופן טבעי לקחת חלק בניהול הדברים במדינה, במערכת הבריאות ובשאר מגזרים, באופן יחסי לחלקן במדינה - כל שינוי מכך מעיד על בעיה. שנים התלבטתי לגבי אפליות מתקנות ושריונים בעוד שאני שוכנעת שבמצב מתוקן אין שום צורך בכך. ראו מדינות מפותחות שאינן זקוקות לשריונים כדי שנשים תעמודנה בראש, מדינות סקנדינביות ניוזלינד וכו', במציאות שאנחנו בעיצומו של תהליך ותקרות הזכוכיות במקרה הטוב נסדקות כנראה שאין מנוס מסיוע לנשים להביא את עצמן לקדמת הבמה להיות שותפות מלאות לעשיה ולניהול".

מה המסר שלך לדור העתיד?
"בהחלט חשוב שילדות בישראל ייראו יותר רופאות ורופאים באופן שווה. אני רוצה שהילדות יבינו שעולם הרפואה הוא מקום לכולם באופן שווה. זה לא מקצוע נשי או מקצוע גברי זה מקצוע של אנשים לטובת אנשים, ללא הבדל מין דת או גזע. אני שואפת לכך שכבר בגן יהיה להן ברור שהן יכולות להגיע לכל תפקיד בו יחפצו. התפקיד שלנו בנקודה בה אנו נמצאים כיום הוא לא להחמיץ פנים מעצם ההרהור וההתלבטות, או אפילו מהסירוב הראשוני של אישה רופאה לקחת על עצמה תפקיד בכיר במערכת, אלא לעודד אותה לקחת אותו בשתי ידיים. כולנו נרוויח מזה".

מהן המגמות הבולטות של נשים ברפואה?
"אנחנו רואים מספר מגמת, אחת מהן היא נוכחות רבה יותר של נשים במקצועות שנחשבו כגבריים. מקצועות שנשים הודרו מהם בעבר או הדירו את עצמן. לא רק בגלל התובענות הייחודית, אלא מכיוון שלא היה מקובל שנשים תיכנסנה לזה, וגם כשנכנסו חששו שנשים לא תעמודנה במשימות. דוגמה טובה להתחלה, היא ד"ר תמי קרני, מומחית לכירורגיית שד, ומנהלת המכון לכירורגית שד במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), המכהנת כיו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י; ד"ר תמי קרני לא יחידה בתקופתה אבל חלק מאוד קטן של נשים נכנסו לשם". "הר"י נוקטת בשורה של פעולות בעניין ובמגוון רחב של מישורים: מלימודי הרפואה, דרך תקופת ההתמחות ועד לחיי היומיום של הרופאים והרופאות. החל מארגון נשים, דרך הקמת צוות משימה מיוחד לקידום מעמד הנשים ברפואה, בראשות פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון. הצוות בחן את תהליך הפמיניזציה שעובר מקצוע הרפואה, את משמעותו ואת השפעותיו הפוטנציאליות, וגיבש המלצות פעולה בתחומים כמו ייצוג הולם של נשים רופאות בעמדות ניהול, שילוב קריירה ומשפחה, תרבות ותפיסה ארגונית של מעמד הרופאה, השלכות ארוכות טווח של פמיניזציה של המקצוע, נשים רופאות באקדמיה ועוד. במאי 2015 פורסם דו"ח צוות המשימה, והיוזמה אף תורגמה להצהרה בהסתדרות הרפואית העולמית. מאז פרסום הדוח, פועלת הר"י בשיתוף עם פרופ' כרמי וגורמים נוספים, להפצתו וליישומו של הדו"ח וכן להטמעת העקרון של קידום נשים בתוך מערכת הבריאות בדרכים שונות".

לאן מתכננת ההסתדרות הרפואית להוביל את סוגיית הרופאות בישראל?
"הר"י ממשיכה ופועלת באופן נחרץ למניעת אפליה בין רופאים, נשים וגברים, ומטילה על המזכירות והוועד המרכזי, לבחון חסמים להתקדמות, לשינוי בשכר ככל שיש. אנו יודעים שתאוריית היה צריך להיות שוויון בהשתכרות כי יש הסכמים קיבוצים רוצים אפשרות לעשות עבודה נוספת קידום בתפקידי ניהול יכולים להוביל לפערים. בעיה נוספת היא שנשים בדרך כלל, אינן שמות לב לתנאים שלהן, ובעוד שרופא יבדוק וישים לב האם נפלה טעות בדרגות, בשעות נוספות וכו', נשים עלולות לפספס ולכן עלינו לעורר את המודעות שלהם. לשמחתי אני רואה שינוי בדור הצעיר, הוא בוחן את תנאיו ומודע לזכויות נשים כגברים. במקביל הקמנו את הוועדה העליונה לבחינת מתכונת עבודת הרופאים, ואופי התורנויות בבתי החולים, שתפקידה למצוא את הנוסחאות הטובות ביותר, שיביאו מחד לשימור הרמה הגבוהה של הטיפול הרפואי וההכשרה הרפואית, ומנגד לשיפור באיכות חייהם של הצוותים הרפואיים, ולאיזון טוב יותר בין קריירה לחיים אישיים ומשפחתיים. גם זה, באופן טבעי, יכול בהחלט להביא בעקיפין או אפילו במישרין, לקידומן של נשים במערכת הבריאות", מסכמת עו"ד ופנר.

כתבות מומלצות

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

במעבדה קטנה ברחובות נולד הנוגדן הראשון בעולם שנוצר על ידי מחשב

עדי גרתי

זאת הייתה תשובה מושלמת - כך מסבירים "כיבוש" ב-25 מילים בלבד

אפרת גוש. המאבק לא נשלם

השיר של אפרת גוש נובע מהקרביים של מלחמתה בהתמכרות לאלכוהול

נאסים שומאן בביתו, השבוע. הוא וחברו לא נטלו חלק פעיל בהפגנה, רק הלכו על הכביש

שני סטודנטים הלכו להם, ולפתע חיילים המטירו עליהם אש כבדה

לימודים הומניסטיים לנוער באוניברסיטת בן-גוריון. תוכנית הלימודים לכיתות ו'־ט' מתמקדת ב"הסברה"

מי האנשים שחיו כאן לפני הצלבנים? לתלמידי ישראל אסור לדעת

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?