נשים במדע

ניתן לזהות בתחום המדע נשים שמגיעות להישגים משמעותיים ואף לפריצות דרך מחקריות, אבל לא די בכך. האחריות לייצר אקלים שוויני מוטלת על מנהלים ומנהיגים בשדה האקדמי

ד"ר אתי גרובגלד
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ד"ר אתי גרובגלד
ד"ר אתי גרובגלדצילום: המכללה האקדמית אחוה
ד"ר אתי גרובגלד
תוכן שיווקי

בתחילת הקריירה שלי, חזרתי מחו"ל, ובתיבת הדואר הקולי חיכתה לי הודעה מדיקנית בית הספר לחינוך במכללה. הדיקנית ציינה בהודעה כי היא שמחה להציע לי תפקיד כמנהלת אקדמית, תפקיד ניהולי בכיר במכללה. בתחילה חשבתי שמדובר בטעות במספר, הייתי מרצה צעירה מאוד, רק סיימתי דוקטורט, ללא כל ניסיון ניהולי, במשרה חלקית במכללה, חוקרת, אמא. לא דמיינתי את עצמי כלל כמנהלת.

"אפקט המתחזה" הידוע הרים את ראשו, בד בבד עם החשש כיצד אוכל לאזן את ענייני הקרירה עם צרכי המשפחה הצומחת. הנטייה הטבעית שלי הייתה לסרב להצעה. הדיקנית דאז התעקשה והסבירה שהם מאמינים ביכולותיי ובכישורי הניהוליים, לצד המקצועיים ולאחר מחשבה נוספת החלטתי לקחת את ההזדמנות. על אף החשש מדרישות התפקיד התובעניות, ראיתי לנגדי עיני גם את האחריות להיות בתפקיד ניהולי שיש לו השפעה על אוכלוסייה רחבה, ואת ההזדמנות לעודד נשים לשבור את "תקרת הזכוכית", לא לחשוש מלכוון גבוה ולבטל סטריאוטיפים מגדריים.

על פי מחקר שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת, תחומי הלימוד שבהם ייצוג הנשים הוא הנמוך ביותר הם: המדעים הפיזיקליים (36%-38%) מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (26%-33%), הנדסה ואדריכלות (27%-31%), יצוין כי תמונת המצב במכללות האקדמיות דומה בתואר ראשון, ואילו בתואר השני הפערים גדולים יותר. גם בתחומים כמו ביולוגיה וכימיה מהם אני מגיעה, המצב דומה. בתואר ראשון לומדות יותר נשים. אולם, עם העלייה בסולם התארים, הפער גדל לטובת הגברים, כך שבתארים שניים, מחצית מהלומדים יהיו נשים, בתואר השלישי יורד חלקן ל-30%. בפוסט דוקטורט ובפרופסורה יש כבר הרבה פחות נשים באופן משמעותי.

פורצות דרך
ניתן לזהות בתחום המדע נשים שמגיעות להישגים משמעותיים ואף לפריצות דרך מחקריות: פרופ' רות ארנון ועמיתיה ממכון ויצמן פיתחו את תרופת הקופקסון (Copaxone) , פרופ' עדה יונת זכתה לתואר כלת פרס נובל לכימיה בשנת 2009, כשפיתחה שיטה לפיענוח מבנה הריבוזום. לצערי למרות, למרות דוגמאות אלה ולמרות שבשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר נשים צעירות פורצות דרך בשדה המדעי, כמו פרופ' יונינה אלדר ופרופ' מרסל מכלוף, תקרת הזכוכית עדיין איתנו.

באקדמיה, החסמים בדרכן של נשים לקליטה כסגל בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בכלל, ובשדות המדע והטכנולוגיה בפרט, קשורים לתהליכים ברמה הגלובלית, החברתית-פוליטית, המוסדית או ארגונית ולתהליכים ברמת הפרט.
תחומי המדע דורשים השקעה ושעות עבודה מרובות, ובאופן טבעי אורכו של ניסוי במעבדה אינו בהלימה לשעות העבודה הסטנדרטיות, וההשתלבות בתחומים אלו דורשת התארגנות ותמיכה של כל הסביבה המשפחתית. כמו כן, ככל שעולים בסולם התארים והדרגות האקדמיות, התחרותיות על כל תקן גדלה. והזמן הופך לפרמטר קריטי, זה לא סוד שבמדינתנו יש לחץ גדול על הקמת משפחה, ומן הצד שני הפרמטרים לקידום אקדמי הם תלויי זמן וגיל. בתחומי המדע קל מאוד "לפספס את הרכבת", בעקבות פרמטרים אובייקטיבים, וצריך לקחת זאת בחשבון בקרנות תחרותיות, בתקנים שמתפנים ועוד.

הדומה והשונה
השדה האקדמי -מדעי עדיין מיושב ברובו על ידי גברים. "העדפת הדומה" בגיוס עובדים והערכתם, הטיה בתהליכי שיפוט והערכת עמיתים, תת ייצוג לנשים בעמדות מפתח או בעמדות של קבלת החלטות, מזינים מעגל קסמים שבסופו של דבר מקבע את ההטיה. חשוב כי הקריטריונים למדידת ההתאמה לקידום אקדמי יבחנו, מתוך ראייה כוללת והבנת החסמים הנובעים מהיבטים מגדריים.

עם הדוקטורט שלי במכון ויצמן שעסק בשינויים מטבוליים ומוות המתרחשים ע"י תרופות הגורמות נזק לדנ"א בחיידקי אי-קולי ותאי סרטן שד, הייתה לי תשוקה לעסוק בתמיכה ובקידום של נשים צעירות באקדמיה ובכלל. בחרתי לעסוק בתחום הוראת המדעים בהשכלה הגבוהה ובמיוחד בהכשרת מורים ומורות, כדי להעניק בסיס מדעי טוב יותר למורים שיכשירו את מדעני ומדעניות העתיד.

כיום אני עוסקת בתחום הנוירופדגוגיה, תחום המשלב את הרקע המדעי המרכזי שלי עם ניסיוני בהכשרת מורים. מאחר ולחוקרי המוח אין רקע פדגוגי ולמורים אין נגיעה למחקרים עצמם, אני תורמת לשדה החינוכי באמצעות חיבור בין ממצאים מתחום חקר המוח והבאתם למרחב הפדגוגי.

אני מאמינה כי מוטלת עלינו, כמנהלים ומנהיגים בשדה האקדמי, האחריות לייצר אקלים קמפוסי ותרבות ארגונית מודעת לפערים, על מנת לאפשר שוויון אמיתי ולא רק כזה הנובע ממס שפתיים או ניסיון למצג של תקינות פוליטית.
מעבר לכך, יש לנו אחריות קהילתית וחברתית כמחנכים. עלינו להציג מודלי הזדהות מעוררי השראה כבר מהחיכוך הראשון עם האקדמיה, לעורר שיח קהילתי באשר ליכולות וכישורים לעודד נשים להמשיך ולצעוד בדרך המחקר.

ד"ר אתי גרובגלד היא מנכ"לית המכללה האקדמית אחוה

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"