בימים אלה מלאו ארבעים שנה לפרסום ספרה של סוזן סונטג "המחלה כמטפורה", על הדמוניזציה, המניפולציה וההאשמות, הבושה והשתיקה שסבבו את מחלת הסרטן. גם סונטג עצמה חלתה בסרטן השד באמצע שנות ה-70 אך אין לכך כל זכר בחיבורה
רונית מטלון מעולם לא התגדרה ב"רגישות זהותנית", לא בספרות שכתבה ולא במה שאמרה על ספרות. תגובה על ביקורתו של בני ציפר על קובץ המסות של מטלון, "עד ארגיעה"
בפואמת הנקם "ברוך ממגנצה" בישר שאול טשרניחובסקי את התפישה, המתפתחת כיום, כי שימור הזיכרון של פשעים נגד האנושות דורש את עדותם של יחידים
כותרים נוספים שפורסמו באחרונה: רומן מתורגם מאת איליין דנדי, ספר עיון על מחול ישראלי וזהות לאומית וגיליון חדש של כתב העת "השילוח"
במושב ברק. פואמה מאת יוסף עוזר
כשעלעלתי בספרון הגרמני המצויר "הנס הקטן" — עלילה בחרוזים על נער המחליט לצאת לעולם הרחב ומשאיר את אמו בוכייה בבית וחוזר אליה כעבור שנים — גיליתי בסופו תווים למלות הטקסט. הפתעה: זו הרי המנגינה של "יונתן הקטן", השיר הארצישראלי המוכּר. ומתברר שהוא אינו הווריאציה המקומית היחידה להנס הגרמני
ברומן הרביעי שלו חוזר אלון חילו לפרשת הרצח של י"ח ברנר כדי לכתוב "רומן היסטורי בעל ממד בדיוני". אבל הוא כושל בניסיונו לבנות דמויות ולהפיח בסיפור רוח חיים. הגרוטסקה המלאכותית שהוא יוצר אינה אלא מעשה מגונה בהיסטוריה ובספרות
על ההבדל בין "הכותב" (l’écrivant), ל"סופר" (l’écrivain), ועל המוטציה ושמה "הסופר־כותב". תירגם מצרפתית עילי ראונר
אי שם, ברווח בין דמיון לבדיון, מצוי המשרד לדמויות ספרותיות. לשם הן מגיעות לחפש עבודה, להגיש תלונה, לחפש זוגיות ועוד. והפעם - דמות מבקשת להשתתף בסדנת מגע כדרך לריפוי
"תרשום, תרשום". סיפור מאת ענר שלו
מקור הליקוי שהביא לשיטיונו של גיבור "המנהרה" צבי לוריא, והוא עיקר הליקוי שעיוות את ישראל הישנה וה"טובה" של בן גוריון ובן צבי, הוא חוסר הרצון והיכולת להכיר בזהותו הייחודית של האחר והפיכת ההתעלמות הזאת לתורת חיים צדקנית. פרק שלישי בסדרה על הרומאן החדש של א"ב יהושע
בפסק הזמן שניתן למשורר אוסיפ מנדלשטם לפני מותו בגולאג ניסה ככל יכולתו לכתוב שיר הלל לסטלין אבל תחת ידיו נצבעה החנופה תמיד בגוון של אירוניה
ג'וזף קנון שוזר עלילת ריגול מותחת במוסקבה של תחילת שנות ה–60 בסיפור משפחתי מרתק. ספרו זכה לתרגום עברי משובח של הסופר יונתן דה־שליט
ידיעת הבשר. שיר מאת ערן צלגוב
שירים מאת יונדב קפלון
השפע הנופל בחלקו של עם ישראל על פי שירת "האזינו" רב עד כדי כך שהוא גולש מתבנית התקבולת הרגילה, בת ארבע הצלעות, וממלא גם צלע חמישית, המסיטה את צלעות התקבולת, שאינן מונחות עוד זו מתחת לזו אלא גולשות בין השורות. חוסר הסדר הזה מטרים את החטא, שמגיע בעקבות ההנאה המרובה מטוב הארץ: השפע החומרי גרם לישראל להשמין כבהמה ולבעוט באלוהיו — לעזוב אותו — כפי שבהמה סוררת בועטת בבעליה
שירים מאת הגר גרייס רפאל
ב"בזמן" מאת דליה מרקס מסופר על נשים בתוניס שנהגו לחגוג את "חג הבנות" בראש חודש טבת ועל הרַבָּה רגינה יונאס מברלין של ראשית המאה ה-20 שהיתה האשה הראשונה שהוסמכה לרבנות
עיון בכרך "כתבים; פסיכולוגיית העצמי, התרומה הישראלית" על רקע מוסיקת הסליחה והחמלה של הימים הנוראים
בספרו החדש על הפילוסופיה של ההיסטוריה מבקש אלעזר וינריב לנסח אמות מידה לפעילות נכונה של היסטוריונים. הוא מדגיש את חיוניותם של ההזדהות, הדמיון והתשוקה לחקר העבר ופותח לקוראיו צוהר של תקווה
תקרה. שיר מאת לריסה מילר
"ובכל זאת הכל פה יוצא דופן ואני רוצה לעשות מה שצריך לעשות כי אבא שלי ואמא שלי נלחמו ולא ראו שאנחנו כבר גולשים אל הירדן ואל גשר בנות יעקב עד שפתאום נשמעות צעקות כובעי פלדה! מהר! מהר! יורים עלינו!" סיפור מאת צבי תורן
"סומכי" יוצא מחדש ומחזיר את הקוראים אל סיפור האהבה הבוסרי בין שני ילדים בירושלים המנדטורית. העיסוק ברומנטיקה, במוסד המשפחה ובמצב היישוב היהודי אולי ייראה אנכרוניסטי, אבל החרדה הקיומית מארעיות החיים נותרה רלוונטית
שירים מאת דורי מנור, מתוך המחזור "סדנת שירה"
שיריו של יוסי אלפי פשוטים, לעתים פשטניים ובנאליים. הוא עורך חקירה פנימית של הצורך לכתוב, אך העובדה כי זו שירה של מספר סיפורים פוגעת בתוצאה
ב-17 שנותיו האחרונות חי נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההמנון "התקווה", בארה"ב, שם הצטרף לתנועה הפופוליסטית שהתריעה נגד העיוותים של הקפיטליזם הפיננסי שהלך והתחזק אז. בקונטרסי התעמולה שכתב לתנועה טען שעקרונות הפופוליזם נטועים במקרא ובתלמוד
22 הסיפורים הארוטיים הכלולים באנתולוגיה הדרום־אמריקאית "ספר התשוקות" מרעישים כל אחד לפי דרכו. לשונן המשוחררת של הסופרות, המקוריות המחשבתית והתעוזה — כל אלה הן משב רוח רעננה בישימון הצדקנות הפוליטית
סטנוגרמות מיטה. שיר מאת ענת בצר
הקטלוגים של תערוכותיהם של גיל מרקו שני, אורן אליאב וזויה צ'רקסקי, המוצגות עתה במוזיאון ישראל, מרחיבים את מדף המחקר והפרשנות של האמנות בארץ
מֵקים־וּמפרק הקרקס. שיר מאת רחל חלפי
על "ברנטיאוש", הסיפור האחרון שכתב שאול טשרניחובסקי
סיפור מאת שאול טשרניחובסקי. ההדיר שלמה צוקר
שירים מאת מרדכי גלדמן
שירים מאת דורון כהן
| שם האירוע | מקום | תאריך ושעה |
|---|---|---|
