הארץ המובטחת

כאשר נפתחה הדלת, זקפתי את עפעפי. נכנס מבעדה קשיש בחלוק תכול ומבט כהה. אחריו באו שתי נשים גבוהות ושמנות, הראשונה נשאה עמה קופסת מתכת וזו שאחריה – רצועות עור. הן התעכבו רגע כדי לסגור את הדלת, ומן הקפלה של בית החולים התגלגלה לאוזני שירה בקול דקיק.

"אתה מוכן?"

חייכתי כמשיב בחיוב. באותו אחר הצהריים עמדו סוף כל סוף לתפור לי את הזרועות, וכעבור שבוע בלבד היה מסתיים הטיפול בחיבור הראש לגופי. מדענים אחדים והוגה דעות, ביניהם גם חתן פרס נובל, עבדו זה ארבעה חודשים על מה שהתעתד להיות מוחי החדש.