בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארץ המובטחת

"כאשר נפתחה הדלת, זקפתי את עפעפי. נכנס מבעדה קשיש בחלוק תכול ומבט כהה. אחריו באו שתי נשים גבוהות ושמנות". סיפור קצר

תגובות

כאשר נפתחה הדלת, זקפתי את עפעפי. נכנס מבעדה קשיש בחלוק תכול ומבט כהה. אחריו באו שתי נשים גבוהות ושמנות, הראשונה נשאה עמה קופסת מתכת וזו שאחריה – רצועות עור. הן התעכבו רגע כדי לסגור את הדלת, ומן הקפלה של בית החולים התגלגלה לאוזני שירה בקול דקיק. "אתה מוכן?" חייכתי כמשיב בחיוב. באותו אחר הצהריים עמדו סוף כל סוף לתפור לי את הזרועות, וכעבור שבוע בלבד היה מסתיים הטיפול בחיבור הראש לגופי. מדענים אחדים והוגה דעות, ביניהם גם חתן פרס נובל, עבדו זה ארבעה חודשים על מה שהתעתד להיות מוחי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו