היופי והאהבה של השירה העותמאנית

שני גאזלים עותמאניים מן המאה ה-16 מאפשרים הצצה לעולם העלית ששלטה מאות שנים בשטחים עצומים באגן המזרחי של הים התיכון

אבנר וישניצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבנר וישניצר

בעיני השכבה השלטת של האימפריה העותמאנית היתה השירה, ולא הפרוזה, האמצעי החשוב והנפוץ ביותר לביטוי רעיונות ורגשות דתיים, רומנטיים וארוטיים. מאות קבצי שירים של משוררים עותמאניים, מהם סולטאנים, שרים, פקידים בכירים, קצינים, לבלרים ומורים, שרדו עד ימינו והם מאפשרים הצצה לעולם התרבותי של העלית ששלטה במשך מאות שנים בשטחים עצומים באגן המזרחי של הים התיכון, בדרום מזרח אירופה, ובצפון אפריקה. השירה היתה חלק מרכזי בתשתית התרבותית ובזהות הקבוצתית של בני העלית הזו והיוותה כלי חשוב לתקשורת עם חברים ואהובים ולהדגמת תחכום ועידון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ