בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור

האיש היושב במסדרון

סיפור ארוטי ניסיוני של מחברת "הירושימה אהובתי" המנסה לתאר את האהבה כרצף של מחוות גוף בלבד. תירגם מצרפתית עילי ראונר

תגובות

האיש ודאי ישב בצללי המסדרון מול הדלת הפתוחה החוצה. הוא מביט באישה, לא הרחק משם, שרועה על שביל אבנים. גן צומח מסביב, משתפל במדרון תלול אל תוך מישור, למטה עמקים משתרעים ללא עצים ושדות גובלים בנהר. אפשר לראות את הנוף עד גדת הנהר. מעבר לו, רחוק מאוד, ועד לאופק, נפרשים מרחבים עצומים, לוטים בערפל-תמיד אשר ודאי עולה מן הים. האישה טיילה על קצה המצוק המשקיף אל הנהר, ולאחר מכן שבה על צעדיה, אל המקום שבו היא שוכבת עכשיו, מול המסדרון, שרועה בשמש. האישה, היא לא יכולה לראות את האיש, אור הקיץ המעוור...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו