בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזלזול המוטבע בי למוסיקה מזרחית

יידרשו לי חיים נוספים כדי למחוק את החינוך שקיבלתי בבית, שבו שלטה בכיפה המוסיקה הקלאסית המערבית מתוך צורך לבנטיני להתבדל מהאספסוף

61תגובות

שארלוטסוויל, וירג'יניה. גם אם אני שייך למזרח ביותר ממובן אחד, המוסיקה המזרחית לא היתה חלק מן החינוך התרבותי שלי. אני זוכר היטב סצינה מילדותי באיסטנבול: דודתי יושבת במונית עם אחי ואתי. מן הרדיו בוקעים צלילים של שיר טורקי מסתלסל ונאנח. הדודה מעווה את הפרצוף ואוטמת את האוזניים בכפות ידיה, והנהג מבין את הרמז ומכבה את המכשיר. מאותו זמן בערך (תחילת שנות השישים), אנחנו יושבים בבית קפה פתוח על החוף באחד מאיי הנסיכים עם האדון והגברת ויינשטיין (הוריהם של שלמה ומרדכי גזית, שהיו לימים לאנשים...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו