בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנגינת המוות של אורי ניסן גנסין

בדיוק מאה שנים לאחר מותו של גנסין התכנסנו בבית הקברות בוורשה כמניין חוקרים של הספרות העברית, האחוזים בקסמם של סיפוריו

8תגובות

בכ"ז באדר א' תרע"ג (6.3.1913) מת בוורשה אורי ניסן גנסין בן השלושים ושלוש. למחרת היום נטמן בבית העלמין היהודי ברחוב גנשה. ההלוויה היתה רבת משתתפים, כפי שדיווח העיתון “הצפירה”, אולם רק מעטים מהם ידעו מיהו הסופר הצעיר המובל לקבורה ומה ערכו. על כך העיד באירוניה כאובה דוד פרישמן, תומכו ועורכו של גנסין מאז שנרעש למקרא כתב־היד של הנובלה “הצידה” ב-1905. “אחד, סופר ועורך” – סיפר פרישמן – “ניגש אלי ומגמגם ושואל: סופר מת זה, מה – מה בעצם היה?... צר לי, צר לי, נחבא אל הכלים שכזה! – ואני מרגיש כי דמַי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו