בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עושה מנגן שוודי שיכור בסיפור של גנסין?

הפרט הזה, המופיע בסוף הסיפור "אצל" אינו מתקשר לכאורה לשום דבר, עד שמבינים שגנסין החדיר אלמנטים זרים למירקמים האימפרסיוניסטים של סיפוריו

תגובות

לזכרה של אופירה בן־אריה, שומרת הגחלת את סיפורו הגדול האחרון, "אצל", סיים א"נ גנסין בסצינה של התפכחות. השעה, שעת שחר מוקדמת, מוצפת אור אפור, אבל בהיר למדי. גיבור הסיפור, אפרים מרגלית, אחרי לילה קשה של שיטוט ברחובות הריקים של עיר השדה בה הוא חי, היא עיר מולדתו, אגב ניסיון "לעכל" את עובדת מותה (התאבדותה?) של אהובתו לשעבר, דינה ברבש, מגיע אל הכיכר הרחבה והריקה, מרכז העיר, שרק אתמול בערב היתה מלאה המולה ונגינה ומוצפת אורות - לרגל איזה "יום גנוסיא" דתי או אזרחי. עם אור היום הוא מבין, שעד כה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו