בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה למדתי מיהושע קנז

העמדה השלטת בספרות בישראל היא שהדיון בספר צריך להתרכז בשאלה אם הוא חשוב או לא. לזה נותן קנז סטירת לחי מצלצלת ב"שירת המקהלה"

13תגובות

שירת המקהלה, מאת יהושע קנז, עם עובד, ספרייה לעם, 2013 המורה לאנגלית בנו, זה שבמרכז הסיפור "ענבים מגניגר", בספרו החדש של יהושע קנז "שירת המקהלה", הוא לא בדיוק המורה לחיים, שאותו זוכרים לטובה גם אחרי שנים. במקום לבחור בטובת הכלל, בהנחלת הידע לכיתה, הוא מתרכז בתלמידה היפה, שאתה אולי יש לו יחסים אינטימיים. הוא מסתכל על הכיתה בהבעה של מיאוס וגם את הדרישה הלאומית ללמד את אהבת המולדת הוא לא ממש מקיים: "עכשיו סיפר לנו על נופי מולדתו, שהגליל והעמק גם יחד אינם שווים אף קליפת עץ אחד מיערותיהם"...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו