בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פני הפוקר של יהושע קנז

יהושע קנז של סיפורי "שירת המקהלה" אינו נזקק למתח עלילתי מבוים מדי. המבנה הפוליטי הישראלי הוא שמניע את הסיפור

3תגובות

בספרו על בטהובן כותב חוקר התרבות תיאודור אדורנו כי יצירותיהם המאוחרות, הבשלות, של יוצרים חשובים – שלא כמו פירות – מתירות לעצמן לזנוח את הטון המתקתק לטובת איזו חומציות לא נעימה. במקום ההרמוניה המעוגלת שהאסתטיקה הקלסיציסטית תובעת מהיצירה, הן לא חוששות להפגין את קמטיהן, את צרימתן. הסובייקטיביות של היוצרים ביצירותיהם המאוחרות כבר חסרת סבלנות לקונבנציות, מצהירה על עצמה ללא כחל וסרק, פורצת דרך קוויה המוחלקים של הצורה, מקריבה אותה למען צורכי ההבעה שלה. לא כך אצל בטהובן: כאן, כותב אדורנו,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו