בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיי עם הערבית

"זה היה בקיץ 1950, בסך הכל שנה אחרי חתימת הסכמי שביתת הנשק. הגענו לאום אל־פחם והתחלנו לדבר ערבית". זיכרונותיו של מזרחן

20תגובות

הנטייה שלי לערבית התגלתה בגיל מוקדם. כשהייתי בערך בן שלוש באה השכנה להתלונן באוזני אמי שבנה היקר מתנהג כמי שעתיד להיות עבריין. היא שמעה אותי אומר בערבית מלים שהאוזניים תצילנה לשמען. כנראה שתוך ריב עם הילד שלה השתמשתי בערבית, והיא הזדעזעה. אמרתי שלושה משפטים בערבית מדוברת. זה לא הרבה, אבל אלה היו משפטים שכללו את המלים החשובות ביותר בחיים ובתרבות — אבא, אמא ודת. סלחו לי שאיני מפרט יותר. שמעתי ערבית כבר בילדותי (אין כוונתי למלים שהרגיזו את השכנה). לא שמעתי הרבה ערבית, אך המעט ששמעתי עורר בי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו