תיאטרון

תל אביב לא מתעניינת באמנות ובחיי התרבות בפריפריה

כמו כובש גדול מגיע הפסטיבל לתיאטרון אחר מן העיר הגדולה אל עכו, משתמש בה, משמח אותה, כבמעשה אוריינטליסטי מן הסוג הישן. הוועד המנהל שעמו נמנים גם תושבי עכו החליט לומר לראשונה די. על פריפריה, קולוניאליזם תרבותי ופסטיבל עכו

רחל גץ סלומון
רחל גץ סלומון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רחל גץ סלומון
רחל גץ סלומון

בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר השתתפתי שלוש פעמים: ב-2002 כשחקנית, ב-2004 ככותבת, במאית ושחקנית, וב-2017 שוב כשחקנית. שלוש ההצגות הללו היו הצגות תחרות והן זכו בציון לשבח, בפרס על משחק ובתואר ההצגה הטובה ביותר (בהתאמה).

באופן די נדיר ההפקות הללו התקיימו, כבר משלבי התכנון והיצירה המוקדמים ביותר ובמשך כל תקופת החזרות, בעכו. זאת משום שהן נעשו על ידי יוצרות ויוצרים שחיים ועובדים בעכו ובגליל. ואמנם, בשלבי ההתקבלות השונים לפסטיבל ולצורך הפרזנטציות לחברי הוועדה האמנותית היה עלינו לנסוע לתל אביב. כי את פסטיבל עכו מנהלים ומלווים אמנותית בדרך כלל יוצרי תיאטרון, אנשי אקדמיה ואמנים שחיים ופועלים בתל אביב.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ