טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בצלם" כאייקון

הטיפוגרפיה של הסמליל "בצלם" נועדה להזכיר לנו שאפשר למצוא את השורש לרעיון זכויות האדם במסורת הפרטיקולרית היהודית ואין הוא המצאה של הוגים נוצרים במאה ה-17

תגובות

אומרים שהשם "בצלם" הוצע על ידי יוסי שריד ז"ל עם כינונו של הארגון וכי הרעיון לעיצובו החזותי של הלוגו היה של רני טלמור ז"ל. אנחנו לא יכולים היום לשאול אותם על כוונותיהם, לא בשם ולא במראה של הסמליל, אך אין ספק שיש משהו גאוני בתמציתיותו הלשונית והחזותית שראוי להקדיש לה כמה מלים. כמלה יחידה אין "בצלם" עומדת כמונח עצמאי מבחינה לשונית, שהרי מבחינה תחבירית היא חריגה באופן כפול: ראשית, אות היחס ב' שבראשה הופכת אותה מנושא למושא (או אולי אפילו לתואר הפועל, "נברא בצלם"); ושנית, ההקשר העולה ברוחנו באופן...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות