טעימה קטנה מן האושר הצפוי

ב"השבח לטיפשות", חיבורו הפופולרי בן 500 השנה של ההוגה ההולנדי ארסמוס מרוטרדם, שמים ללעג את הכל, אך בסוף החיבור, במעבר חד, מחליט ארסמוס ללמד סניגוריה על האקסטזה הדתית

נתן רון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתן רון

ארסמוס כתב את "השבח לטיפשות" במשך כשבעה ימים בלבד בשלהי קיץ 1509, עת שהה בלונדון בבית תומס מור, רעו כאח לו, מחבר "אוטופיה" ולמדן בזכות עצמו. האלה "טיפשות", הדוברת בחיבור, מסבירה את ייעודה החשוב כך: "הגידו לי, בשם יופיטר, מה בחיים אינו קודר, עגמומי, חדגוני, תפל ומעיק, אלא אם נתבל אותו בתבלין הטיפשות?" בזכותה, למשל, נמשכים הגברים לנשים. "האם יש דבר שאליו נמשכים גברים יותר מאשר טיפשות? האם יש בנמצא דבר אותו לא יתירו גברים לנשים תמורת עינוגם? ונשים הרי אינן מענגות אלא באמצעות טיפשותן". ואלמלא הסתייעו גברים ונשים בחנופה, הלצה, קלות דעת, התרחקות מאמת והעמדת הפנים, האם יכול היה מוסד הנישואים להתקיים? "הטיפשות אחראית לכך שהאשה תנעם לבעלה, הבעל ינעם לאשתו ורוגע ישרור בביתם".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ