טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרבּרוס העברי

עכשיו נבות מת ואני חושב לעצמי על הספרות העברית ועל נבות. כמה נוקשה היה, עד שאפילו במושא אהבתו הגדולה, שלו היה קנאי בכל מאודו, לא רצה לגעת, לא רצה לדון. כמה בוז הוא צבר. קילומטרים של בוז כלפי הכותבים העכשוויים

תגובות

נבות מת. תמיד רציתי לדבר אתו על ספרות עברית ככה לעומק, אבל לא יצא. הוא לא רצה. תמיד חמק בתואנה שזה כבר לא מעניין אף אחד, וגם לא אותו. ציני היה כלפי. לעג לי על כך שרציתי לדבר אתו על ספרות. מה יש פה לדבר, אמר, הכל כבר מת ממילא. הספרות העברית מתה. אתה בחור נחמד, אבל אתה אחד הקבּרנים. עכשיו נבות מת ואני חושב לעצמי על הספרות העברית ועל נבות. כמה נוקשה היה, עד שאפילו במושא אהבתו הגדולה, שלו היה קנאי בכל מאודו, לא רצה לגעת, לא רצה לדון. כמה בוז הוא צבר. קילומטרים של בוז כלפי הכותבים העכשוויים. מבקר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות