טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם מי שעלה לגדולה בכוח שחיתות בוטה ומעשה רמייה, עשוי להשתמש בה למטרות נעלות

בסיפור התלמודי על קשרי הון שלטון, מרתא בת בייתוס, המוכרת בגמרא כטייקונית של האלפיון העליון בימי בית שני, משחדת את המלך למנות את יהושע בן גמלא לכוהן גדול. אך על אף השחיתות במינויו הוא מצוין לשבח

תגובות

"מסרו לו (לכהן הגדול לקראת יום הכיפורים) זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום ואומרים לו: אישי כהן גדול! קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת" כך מתארת המשנה במסכת יומא את התפשטות הבורות בכהונה הגדולה, המתדרדת לניוון דתי בתמונה צובטת הלב בהמשך המשנה: "הוא פורש ובוכה (שחשדוהו צדוקי) והם פורשים ובוכים (שמא חשדו בכשרים)". את גודל הבורות מסיקה הגמרא מהכפילות "שמא שכחת או שמא לא למדת" בדיוק הקלאסי הבא: "בשלמא שמא שכחת, לחיי! (כלומר מילא), אלא שמא לא למדת!? והתניא הכהן הגדול מאחיו - מלמד שיהא...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות