ושם אני בודדת בודדת מאוד, אני ואהבתי אליך

מורן שוב, שאצרה תערוכת זיכרון לצלה בינדר, המאיירת שליוותה את ספרי השירים של ילדותנו, והיתה המאהבת הנכזבת של נתן אלתרמן, מספרת את הקשר של איור לתשוקה ואל גילוי המרחב של הדף. בימים אלה מלאו שלושים שנה למותה

מורן שוב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שוב

"אתמול בלילה, כשהנחתי לחיי על הסדין, עצמתי עיני והמשכתי בלב את הספר לקרוא — ניחשתי שישנה שפה שמכנה את גבעת הדף בספרים פתוחים 'לחי' — וכך אפשר, לחי בלחי, להיכנס אל תוכו". משפט זה כתבתי בהשראת אחד מאיוריה היפים של צלה בינדר. באיור (לשיר "שיעמום", עמ' 45 בספר "יש לי סוד" למרים ילן שטקליס, הוצאת דביר, 1963) כף היד של הילדה מונחת־חופנת־נושקת את לחייה. קו אחד מפגיש את הלחי והכף. זהו קו כומס מגע וגעגוע, זהו קו כומס תשוקה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ