טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניית יחס החמלה. כי היא העיקר

בשבועות האחרונים של חייה חזרנו לשוחח כמו פעם, שיחות של ממש, שלא נגמרות, שבאמת יש בהן טעם. גם במחלתה המבעיתה לא נטש אותה חוש ההומור וצלילות המחשבה ומהירותה המבזיקה והעברית היפהפייה ומעליהן החוכמה המוצקה. חוכמה שיכולת לבנות עליה. עם מותה של רונית מטלון

42תגובות

"יש משהו קצת עצוב אבל גם מצחיק בעובדה שגם אני, כמו הכלה שלי הסגורה בחדרה, לא מגיעה לחתונה. אבל אני מקווה שקצת כמו במקרה של הנובלה עולה ההבנה שהיעדרות, לפעמים יש לה משקל לא פחות מאשר לנוכחות. ושחתונה כלשהי — כזאת או אחרת, חצי־תקנית או רבע־תקנית — בכל זאת מתרחשת". המילים האלה, הכמעט אחרונות, בנאומה של רונית מטלון שנקרא בפי בתה טליה בטקס הענקת פרס ברנר שהוענק לה שעות ספורות לפני מותה, נהפכו מקץ יממה ל"מילים האחרונות" של רונית מטלון. והן מן "המילים האחרונות" המעניינות ביותר שניתן להעלות על...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true