בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היא לא סבלה זיוף, אפילו לא קטן

עם מותה של מירסקי איבדנו אשה פותחת שערים לרווחה, שהרחיבה לא רק את אופקינו אלא גם הֵגֵנה על עושרה של העברית, על חובת הקורא להתאמץ כדי להתענג. במלאות שלושים למותה

תגובות

ברשימה על תרגומה של נילי מירסקי ל"פליקס קרול" של תומס מאן כתבתי כאן לפני קצת יותר משנה: "ראוי היה לכתוב את תולדות הספרות העברית, כתנועה בין דומיננטוֹת: שירה, פרוזה, ביקורת ותרגום. אנחנו מצויים בשלב של תרגומים גדולים, ואלמלא היתה דומיננטַת הביקורת בירידה, היינו זוכים לכמה חיבורים על התרגומים הגדולים בשלושת העשורים האחרונים" ("ישן מפני חדש הוציאו", 10.2.17). אנסה להקדיש את רשימת הזיכרון הזאת, במלאות שלושים למותה של נילי מירסקי, חברתי, כדי לומר משהו על פרובלמטיקות של תרגום כמו שהיא ציירה, מעין...

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו