מכתבי אהבה גנוזים |

זֶה אַבְּרִי הַזּוֹעֵק אֶל חוּ־אָ־לוּ

שנת 1972, שנה לפני מותו, היתה אולי השנה הקשה והיפה בחייו של המשורר אברהם שלונסקי. עולם הספרות התנכר לו, אבל חיי הרגש שלו התעשרו פתאום בפרשת אהבים סוערת עם משוררת היידיש דורה טייטלבוים, שממנה שרדו כמה מכתבים שכתבו זה לזה ביידיש ושנתגלו באחרונה בארכיון "גנזים"

חגית הלפרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגית הלפרין

באחרונה התגלתה בארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים תכתובת מרתקת ורבת חשיבות בין המשורר אברהם שלונסקי לבין המשוררת היידית דורה טייטלבוים. מכתבים אלה שופכים אור חדש על דמותו של שלונסקי.

שלונסקי ביקש להתרחק מביטוי ישיר של רגש בשירה. הוא האמין כי שירים המבטאים את חוויותיו של המשורר באופן מיידי ובלתי אמצעי אינם מן המשובחים. המשורר חייב להעביר את חוויותיו בכור היתוך פנימי ורק אחר כך, לאחר זמן, להוציא מתחת עטו שיר מסותת ומושלם מבחינת המשקל והחרוז, שיר המוסר לקורא רק שמץ־מה מניחוחה של החוויה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ