בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמונה

משה הוא היהדות

בציור "משה" של מיכאל סגן כהן (1977) רואים את משה מן הגב, חורג מהמלבן הציורי, גולש כמגילה של טקסט אל האדמה בחלל של הצופה

2תגובות

"הים האחרון" אומר הכיתוב הקטן הכמעט בלתי נראה, הנעלם, על חצי העיגול השוקע כשמש בד חשוף בקצה הציור. זהו הים האחרון אותו רואה משה ביום האחרון של מסע חייו, הים האחרון שלאחריו תם העולם, ואין עוד ימים לחצות בחרבה. צבעי השמש נשברים על האדמה על פי מודל ידוע להוראת תורת הצבעים, בצורת מגן דוד, ובתוך כל הצבע הזה מופיע משה כריק. אנו רואים את משה מהגב, כפי שראה הוא את האל (שמות ל"ג כ"ג: "והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו"). אנו רואים את משה מהגב כי הנושא הוא מבטו ולא גופו. אנחנו רואים אותו מאחור כפי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו